לאחר תכנון ארוך והכנות מקדימות, זרוע היבשה מכריזה היום על הקמת אוגדה חדשה – 38. אוגדה זו מתגבשת על בסיס לקחי ה-7 באוקטובר ולחימת השנתיים האחרונות, ומהווה חלק מסדרת שינויים שמטרתם התאמת בניין הכוח לאתגרים עתידיים ומורכבויות נוכחיות.
הרעיון מאחורי הארגון מחדש פשוט: לקחת את כל מסגרות האימון המרכזיות של זרוע היבשה, לאחד אותן תחת פיקוד אחד, ולאסוף אותן לאוגדה שתשמש כ"בית" לאימונים קרביים מגוונים, וגם כעתודת גיס למשימה כלשהי שניתן להפעיל בעת הצורך.
ומה אם תהיתם מי יהיה חלק מהאוגדה, היא מורכבת מליבת זרוע היבשה: מבית הספר למ"כים ומבה"ד 1, המכשירים את דור המפקדים הבא, דרך שיזפון (חטיבה 460), ביסל"ם (שבטה) ובהל"ץ של החיל המקצועי, ועד בהל"ג (בית הספר להגנת הגבולות).
בפועל, הדבר משמעו ריכוז כל חטיבות ההדרכה תחת מבנה פיקודי אחד – לאו דווקא כדי להפעיל את כולן יחד באופן קבוע, אלא כדי לשפר סדר, מוכנות ויכולת פריסה ולחימה לפי דרישה. בנוסף, לאור העובדה שכל החטיבות תרגלו וצברו ניסיון מבצעי, איחודן נועד למקסם ולמטב את פריסתן המבצעית בעת הצורך.
בפועל, מבחינת אימונים, האוגדה תהיה אחראית על כל התהליך: מהשלב הבסיסי ביותר של הכשרת לוחמים ומפקדים, דרך פריסה מבצעית, לצד השקעת משאבים בפיתוח יכולות. במקביל, פיקוד האוגדה והחטיבות תחתיו ימשיכו להתאמן מעבר לשגרת האימונים הרגילה, על מנת לשמור על מוכנות ולקדם יכולות תמרון.
אף שהיא מורכבת ממספר חטיבות הפרוסות בבסיסים שונים, פיקוד האוגדה ימוקם במחנה עמנואל (ג'וליס), ויאויש על ידי קציני מטה מחטיבת המבצעים של זרוע היבשה – אשר ייכנסו לתפקידיהם באוגדה בזמני חירום. בראשה יעמוד תא"ל שרון אלטיט, מפקד האימון הבסיסי וחטיבת המבצעים בזרוע היבשה.
תהליך ההקמה מתקדם גם הוא לשלב ביצועי: בחודש יולי החלה תכנון מרכיבי הכוח והמעבר לביצוע, ובימים האחרונים מתקיים תרגיל ראשוני למטה האוגדה יחד עם מפקדי החטיבות, במקביל לטקס ההקמה. וזה לא הכל – בהמשך השנה יתקיים תרגיל מבצעי ראשון כחלק מהדרך אל היעד המוגדר: מוכנות לתמרון פעיל עד סוף השנה הבאה.
ומה עומד מאחורי ההחלטה ההיסטורית הזו? המהלך מגיע לאחר שהמלחמה הנוכחית הדגישה עד כמה אוגדות תמרון מובילות את הלחימה ומשפיעות ישירות על התוצאות בשטח. על בסיס הבנה זו, ובמקביל להרחבת היקף המשימות והצורך בתיאום מאמצים בזירות שונות, זרוע היבשה החליטה להוסיף "שחקן חיזוק" משמעותי לשדה.
וכשמדברים על האוגדה החדשה, אי אפשר להתעלם מסמל האוגדה – המורכב ממספר אלמנטים מעניינים. רכס הגבעות, המעטר היטב את הרקע, מסמל את האזור הגיאוגרפי של היחידות השונות תחת פיקודה, הפרוסות בנגב ובערבה. הספר, הממוקם ממש במרכז, מצביע על ייעוד האוגדה, כאחראית על הדרכה וייצוג הבסיס המקצועי עליו מוכשרים לוחמי זרוע היבשה.
אלמנט משמעותי נוסף, או ליתר דיוק זוג אלמנטים, הם החרב וענף הזית, אשר כל אחד מהם מסמל עקרונות שונים. החרב מסמלת מוכנות, חוסן והתמקדות במשימה, בעוד הענף משקף את צדקת הדרך, הגנה, ביטחון והמחויבות המוסרית של הצבא למדינה.
ולבסוף החצים, הנובעים ממוקדי עניין שונים, מסמלים את פריסת בסיסי ההדרכה בנגב ובערבה, ולמרות המרחק, מתמקדים בסופו של דבר במטרה אחת, המבטאת תמרון, מיקוד משימה ותכלית.
וכל המחשבה שעומדת מאחורי הקמתה, ניתן להסיק כבר כי גם מספרה נבחר בקפידה: 38 נקרא על שם האוגדה הוותיקה שפעלה במלחמת סיני ובמבצע "אום כתף" האגדי במלחמת ששת הימים.
במבט על התמונה הגדולה, ניתן להבין כי הקמת האוגדה רחוקה מלעמוד בפני עצמה, והיא חלק מפאזל רחב יותר של שינויים המבוצעים בצה"ל בכלל ובזרוע היבשה בפרט. במסגרת מהלך זה, התקבלה גם החלטה מבנית: לסגור את פיקוד החיל, ובמקומו להקים את אוגדה 38 – החוזרת הפעם במטרה לבנות גוף ראשון מסוגו בזרוע היבשה, שיאחד את ההדרכה, ובמקביל יוכל לפעול בחירום ולתפקד ככוח רב-זירתי, לקראת התמרון הבא.
