בדיון סוער בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה נחשפו עדויות קשות על חסמים, חוסר נגישות ואלימות כלפי נשים עם מוגבלויות; משרד הבריאות הודה כי תקנות נגישות שירות עדיין תקועות בהמתנה לחתימת שר האוצר, למרות עיכובים של שנים.
במהלך דיון ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה, שעסק בפערים ובחסמים העומדים בפני נשים עם מוגבלויות בקבלת שירותים מהמערכת הציבורית, שהתקיים היום (רביעי), נחשפו כשלים מערכתיים חמורים. נציגות ארגוני החברה האזרחית הציגו עדויות על חוסר נגישות במרפאות ובבתי חולים. יו"ר הדיון בפועל, ח"כ עדי לוזון, ציינה: "נכון לפברואר 2025, המוסד לביטוח לאומי הכיר בכ-165,000 אנשים עם צרכים מיוחדים, מתוכם 42% נשים. נשים עם צרכים מיוחדים מתמודדות עם אפליה כפולה, אפליה מגדרית וגם אפליה על רקע מוגבלות. פעמים רבות הדבר משפיע ישירות על מצבן הסוציו-אקונומי, וכן על תחומים רבים נוספים בחיים. במהלך הדיון נעלה את הצורך להגביר את המודעות למאפיינים הייחודיים של נשים עם צרכים מיוחדים, אשר חייבים לבוא לידי ביטוי באיסוף נתונים ובהענקת שירותים ייחודיים בתחומים שונים".
עו"ד רותם אייזיק, מנהלת המחלקה לקידום זכויות ויחסי ממשל ב"כוח לע"י", אמרה כי המציאות שבה נשים רבות מוותרות מראש על קבלת שירותי קהילה, ובפרט במערכת הבריאות, רק מעמיקה את הפגיעה בזכויותיהן. היא הדגישה: "המערכת אינה בנויה לראות אותן, ולמרות שנשים עם מוגבלויות חשופות לשיעורים גבוהים יותר של אלימות מינית וניצול, המערכות שאמורות להעניק להן מענה לרוב אינן נגישות מספיק".
דנה שרוב, מנהלת פרויקט נשים ואוטיזם ב"כוח לע"י", תיארה את המציאות הקשה: "עבור אישה אוטיסטית, העולם הוא מקום רועש ומאתגר הרבה יותר. הן נמצאות בסיכון גבוה פי ארבעה לחוות תקיפה מינית וניצול בהשוואה לאוכלוסייה הכללית". שרוב סיפרה את סיפורה של שירה, אישה אינטליגנטית, רגישה ואוטיסטית בת 24: "היא לא נבדקה אצל גינקולוגים במשך 7 שנים. לא עקב הזנחה, אלא משום שהמערכת לא מדברת את השפה שלה. בפעם האחרונה ששירה ניסתה להיבדק, הרופא פשוט ביקש ממנה להירגע. בזמן שהיא חוותה קריסה חושית מוחלטת. עבור אישה עם רגישות חושית, תאורת הפלורסנט המהבהבת, ריח החיטוי החזק ומגע פיזי בלתי צפוי אינם רק אי-נוחות, אלא חוויה של כאב פיזי ועומס בלתי נסבל".
לדברי שרוב, כאשר הרופא תייג אותה כ"קשה או לא משתפת פעולה", הוא למעשה פספס את העובדה שגופה הגיב בסטרס קיצוני למרפאה, שהפכה עבורה לחדר עינויים. סיפורה של שירה אינו מקרה בודד; זוהי המציאות של אלפי נשים בלתי נראות שמוותרות על בדיקות מצילות חיים, לא כי הן לא רוצות להיבדק, אלא משום שהמערכת פשוט אינה נגישה להן. החסם הראשון מתחיל בשלב האבחון. הנתונים מראים פער מדאיג. על כל ארבעה בנים מאובחנים, יש רק ילדה אחת. זה לא כי יש פחות נשים אוטיסטיות, אלא בגלל המאפיינים הייחודיים של בנות, נערות ונשים אוטיסטיות.
במהלך הדיון עלו עדויות קשות על חוסר רגישות במערכת הבריאות. אישה אוטיסטית, אם ל-7 ילדים, תיארה: "ילדתי פג ואני רציתי ללכת לראות אותה, ואמרו לי לא, את יכולה ללכת לראות אותה רק בליווי עובדת סוציאלית. כשנכנסתי לפגייה וראיתי שלבת שלי יש הרבה צינורות, התחלתי לשאול. אמרו לי הכל בסדר. אמרתי להם לא, תסבירו לי מה הצינורות האלה כי אני אוטיסטית, אני צריכה שיסבירו לי".
אורלי בוהני, מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק במשרד הבריאות והאחראית על שוויון ונגישות, ציינה: "אנחנו כותבים את התקנות לנגישות לשירותי הבריאות שלנו. זה תהליך ארוך ומקיף מאוד כי אלו תקנות שחייבות לכסות את כל סוגי המוגבלויות". בוהני הודתה כי הנושא נתקל במערכת הבריאות באופן רחב, אך הסבירה כי תקנות נגישות שירות עדיין ממתינות לחתימות שרים. לדבריה, התקנות לעצמאים נמצאות כעת בדיון בכנסת: "התבקשנו לצאת שוב לסבבי שולחנות עגולים ודיונים נוספים לבחינה. אנחנו נמצאים כל הזמן בתהליך, כולל מול הכנסת, בנושא שהתקנות הללו ישמרו על האיזון והסבירות בין מתן שירותים לאנשים עם מוגבלויות לבין מתן שירותים לציבור הרחב. כי אם ניצור תקנות מחמירות מדי שיסגרו, שיגרמו לסגירת שירותי בריאות, נפגע בכל הציבור. אם תדרשו שכל רופא שעובד בקהילה יהיה נגיש פיזית באופן מקסימלי, אז אנשים יסגרו מרפאות, וכבר חסרות לנו מרפאות והתורים מתארכים. אז אנחנו אכן עובדים כל הזמן על איזונים, אנחנו מוצאים פתרונות. אני יכולה לומר לדוגמה, שמכבי, למשל, פתחו מעל 30-40 מרפאות, המאפשרות לרופאים העצמאיים שלהם לעבוד במרפאות נגישות לשרת את כל האוכלוסייה שהם לא יכולים לשרת בקליניקות שלהם".
נציגה מהנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הודתה: "התקנות הללו מתעכבות שנים רבות מאוד. עם כל הכבוד לעבודה הקשה מאוד שאורלי ועמיתות אחרות במשרד הבריאות עושות, זה לא מספיק. יש הרבה דברים מאוד פשוטים שעלו ויכלו כבר להיות מוסדרים. אתן דוגמה מתחום אחר. לפני מספר שנים, במסגרת חוק ההסדרים, שילבנו אלמנטים מתקנות שירות כלליות לנגישות במערכת הבריאות, כמו העניין הפשוט מאוד של הכנסת כלבי נחייה למתקני בריאות, כמו העניין הפשוט מאוד של תרגום לשפת סימנים, וישנם דברים נוספים שעלו כאן, נגישות, נגישות לאינטרנט, שהיא מחויבת היום לכל שירות פרטי או ציבורי, אך עדיין אינה מחויבת במערכת הבריאות משום שתקנות הנגישות טרם עברו. "
לדבריה, אין מילה יפה לכך: "אני חושבת שהוועדה צריכה להיות קצת יותר אסרטיבית בדרישותיה... אני לא מבינה, ממתינים לחתימות שרים, איזה שר, אורלי, אם תוכלי להסביר. שרת הבריאות כבר פנתה לשר האוצר, זה נמצא בדיון, שרת המשפטים לא צריכה לחתום, יש עבודת ניסוח מול שרת המשפטים. אורלי, אם תוכלי להבהיר בדיוק איפה זה עומד ומה עוד ניתן לעשות בסדר הפעילות הקצר של הכנסת שעוד לפנינו". בוהני השיבה: "זה ממתין לחתימת שר האוצר, זה נמצא בפרקליטות המדינה כי יש עתירה לבג"ץ בנושא, ואני לא יכולה להרחיב מעבר לכך כי באמת שלא יכולה. חתימת שרת הבריאות, כבר יש לנו חתימה שלישית של שרת בריאות שלישית שהתחלפה בשנה האחרונה. אנחנו מבטיחים שתהיה חתימה של שרת הבריאות, ואנחנו ממתינים לחתימת שר האוצר. בכל מקרה, אנחנו רוצים להשלים את סט התקנות שכבר הצלחנו להביא לכנסת. אנו מקווים לעשות לפחות התקדמות נוספת בסדר הפעילות הקרוב. לגבי התקנות שהנחנו על השולחן, הן מיושמות במערכת הבריאות, יש כניסת כלבי נחייה, יש מערכות שמסודרות לשפת סימנים, יש את כל הדברים שמיושמים, אתרים הופכים להיות יותר ויותר נגישים, אנחנו עובדים קשה על נושא הנגישות לאפליקציות ולמרחב האישי".
לגבי אלימות נגד נשים עם מוגבלויות, דווח כי בשנת 2025 נרשמו 377 עבירות נגד נשים עם מוגבלויות: 148 עבירות אלימות, 129 עבירות מיניות, 79 עבירות מיניות בתוספת אלימות, ו-11 עבירות מיניות ברשת. נציגת פורום נשים עם מוגבלויות תיארה דוגמאות קשות לשימוש לרעה במוגבלות כאמצעי שליטה ואלימות.
ח"כ לוזון סיכמה את הדיון וקבעה: הוועדה סבורה שיש צורך במענה הוליסטי לנשים עם צרכים מיוחדים, והמערכת הציבורית בכלל זקוקה לשיתוף פעולה בדגש על משרדי הרווחה והבריאות. לגבי היעדר נתונים על נגישות לנשים עם צרכים מיוחדים, הוועדה תפנה למשרדי הממשלה באמצעות מרכז המידע והמחקר של הכנסת בבקשה לבצע פירוט נתונים בנושא, כולל פירוט לנשים ערביות ואחרות. הוועדה והמרכז למחקר יגישו בקשה רשמית. הוועדה מבקשת עדכון ממשרד הבריאות לגבי צפי למועד סיום תקנות נגישות השירות וקוראת לשר האוצר לכנס בדחיפות לחתימה.
