עם האזעקה הראשונה של פיקוד העורף, שהכריזה על תחילת מבצע "שאגת האריה", גויסו כל לוחמי חטיבת גבעתי, התמקמו באזורי הכינוס בצפון, והחלו היערכות לפעילות מבצעית. ואכן, לא עבר זמן רב: יומיים לאחר מכן, חיזבאללה ירה מטח רקטות לעבר העורף הישראלי, ופתח גם את החזית הזו ללחימה.
"נכנסנו ראשונים, מיד לאחר ירי חיזבאללה", מתאר סרן א', מפקד פלוגת חוד בגדוד שקד, "המטרה הראשונה שלנו הייתה הכפר כיאם שבדרום לבנון. פירקנו שם תשתיות של חיזבאללה ופינינו את השטח".
וזו גם הדרך הכללית, כפי שהוא מתאר: בכל פעם שהם מקבלים משימה באזור אחר ומוקצים אליו, במטרה לפנותו מתשתיות ומחבלים של חיזבאללה. התחנה הבאה הייתה אל-כיאם. "ידענו שזהו אחד ממרכזי הכוח העיקריים של יחידת הרדואן, וכל החטיבה נכנסה כדי לפרק את מרכז הכובד באזור".
בשגרת הפעילות המבצעית שלהם, הפעילות מאופיינת בהרבה חיפושים אחר עמדות תצפית שחיזבאללה משתמש בהן, איתור והשמדה של הרבה אמצעי לחימה וציוד, וסיורים ומארבים עמוק בשטח. "אנחנו מאתרים הרבה ציוד צבאי של חיזבאללה, וגם מדים ואפודים, דגלים וסמלים אחרים", מתאר מפקד הפלוגה.
כחלק מהמשימה, הם גם מבצעים התקפות ישירות, פנים אל פנים, על כוחות ארגון הטרור. זה קרה ביום הראשון לאחר כניסתם לאזור: "בבוקר היום השני, שני מחבלים ירו עלינו מעמדת תצפית. הצלחנו לפגוע בהם באמצעות פגז טנק ולחסל אחד מהם. למחרת, בזמן שחיפשנו את השטח, זיהיתי את המחבל השני וחיסלנו אותו".
הוא מתאר את הפעילות באזור כאירועית, לא פשוטה ואינטנסיבית. "ידענו שאנחנו נכנסים למרכז הכובד של חיזבאללה ושעבודה קשה עומדת בפנינו. באנו מוכנים לכך, ואכן, הרסנו הרבה עמדות תצפית וציוד ואמצעי לחימה".
באחד המקרים, כשלוחמים יצאו להשמיד סדרת עמדות תצפית, המשמשות כתשתית לחיזבאללה, הם זיהו משגר נ"ט מכוון לעבר שטח ישראל. "לידו היו מספר טילי קורנט, כטב"מים וציוד נוסף שאספנו וריכזנו", נזכר סרן א'.
"משם, המשכנו לכיוון עמדת התצפית האחרונה בסדרה. 'נכנסנו והתחלנו לחפש. באחד החדרים שפתחנו, זיהינו חלל פנימי נסתר', הוא מספר, 'ראינו יד מורמת, ואז עוד אחת מלווה בקריאות כניעה. אחרי האדם הראשון, שעליו זיהינו תג זיהוי והבנו שהוא מפעיל, יצא עוד אחד. גם לו היו ידיו מורמות, נכנע'".
בחדר בו היו, זיהו הלוחמים נשק ומדי חיזבאללה. "מאוחר יותר, בחוץ, הם סיפרו לנו שהם שייכים ליחידת הרדואן, פעלו בה שנים רבות וביצעו פעולות נגד ישראל. הבנו גם שהם חלק מתא גדול יותר, שהתמחה בלוחמת נ"ט, אך כל חבריו חוסלו או נתפסו על ידי צה"ל, והם הבינו שסיכויי ההישרדות שלהם אם לא ייכנעו נמוכים מאוד".
גם ברגעים אלו, לוחמי חטיבת גבעתי הורסים טרור וציוד ואמצעי לחימה במרחב אל-כיאם. סרן א' מספר שמיד לאחר שהאירוע הסתיים, הלוחמים ערכו תחקיר עם המפקדים בשטח. "כל אחד עבר בראשו על הדרך בה פעל, איפה יכול היה לעשות משהו אחרת או טוב יותר, ואיפה קיבל את ההחלטה הנכונה".
"לאחר מכן", הוא ממשיך, "קיימנו מעגל שיח, וגם העלינו תחושות בעקבות האירוע. בסופו של דבר, זו הפעם הראשונה שהלוחמים תפסו מחבלים, ובפרט מחבלים ותיקים ומיומנים כאלה, מיחידת העילית של חיזבאללה – זהו אירוע משמעותי מאוד, מאוד, והלוחמים הבינו גם את גודל ההישג שלהם".
