הגיחה הראשונה בסבב הנוכחי מעל שמי איראן הייתה אירוע בעל פרופורציות היסטוריות – כזה שגורם לך לעצור ולנשום. אבל המציאות בקרב המטוסים שונה לחלוטין – ומיד לאחר השלמת הירייה הראשונה של "שאגת אריה", סרן (מיל') ה', נווט קרב בטייסת 105, שב למקומו – רגעים לפני המראה נוספת.
כשאנו מצליחים לנהל שיחה, הוא כבר השלים לא פחות מארבע גיחות, ועם סיום זו, ימשיך לגיחה נוספת. "בעיקרון, החיים שלנו במלחמה זה לצאת למתקפה, לחזור לישראל, לנוח קצת, ולחזור על הפעולה", הוא מתחיל, בצחוק. "וכמה שזה יישמע מורכב – זה בדיוק מה שאנחנו מתכוננים אליו כל כך הרבה שנים".
"עבור רוב האנשים, המתקפה החלה בבוקר שבת", אומר נווט הקרב, "אבל עבורנו – היא הייתה חיה, קיימת, וקרובה במשך כמה חודשים – רק חיכתה לשריקת הפתיחה". ועם הרבה מאמץ ואימונים מאחוריהם ולפניהם – זה קרה.
בטיסתו הראשונה במבצע, סרן (מיל') ה' נכנס ישר למשימה שנשמעת מובנת מאליה בשפת חיל האוויר, אך בפועל מכתיבה את כל מה שיבוא אחריה: "עליונות אווירית". "ניסינו ליצור אווירה שתאפשר למטוסי הקרב שלנו לפעול בחופשיות מעל שמי איראן", הוא מסביר. "בפועל, זה אומר שאתה קודם כל מנטרל את מה שמאיים עליך מלמטה – כך שהמרחב האווירי יהיה נקי לחלוטין מסכנה".
עבורו, זה תורגם למשימה קונקרטית אחת: לתקוף סוללות טילים נגד מטוסים בשטח איראן. והמסע לשם, כמו המשימה עצמה, ארוך ומורכב. "בניגוד למקומות קרובים לגבול, כמו רצועת עזה או לבנון, איראן היא סיפור אחר לגמרי. לפעמים לוקח יותר משעה רק להגיע לגבול, ומשם – ובכן, זה תלוי כמה עמוק אתה נכנס. בסך הכל, מההתחלה ועד הנחיתה חזרה בישראל, זה לקח לנו בערך ארבע שעות".
ועבורו, אי אפשר לדבר על המבצע הנוכחי מבלי לחזור למבצע בו השתתף לפני כ-9 חודשים – "עם האריה". "הרבה דברים נראים שונה היום, אבל לדעתי, ההבדל העיקרי הוא ביכולת שלנו. אנחנו מגיעים הפעם עם ניסיון מבצעי שאי אפשר להשיג מכל אימון. כבר חווינו את הזירה, השתפרנו, וזה נותן הרבה ביטחון וידיעה למערכה הנוכחית".
הבדל משמעותי נוסף שהוא מציין הוא שיתוף הפעולה המאורגן של צבא ארה"ב עם חיל האוויר הישראלי. "יש דברים בהם האמריקאים הם הסמכות המקצועית ואנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה, ויש מקרים בהם ההפך הוא הנכון. הסינכרון הוא מה שחשוב, ועד כה – זה עובד מדהים".
אבל סרן (מיל') ה' מדגיש שהסינכרון המשמעותי ביותר מתחיל מהבית: "אני תלוי בזה שטס לפניי, וזה שאחריי תלוי בי. זה לא 'אני' – אלא 'אנחנו', ויש סינרגיה גבוהה מאוד כדי שהכל יעבוד טוב. בסוף, כולם מבינים שהם גלגל שיניים קטן במערכת ענקית".
והשני שמטוס נוחת, לא משנה מה היו מטרות התקיפה או כמה זמן לקח להשלים אותה, הפעולה הראשונה של צוותי האוויר עם הירידה מהמטוס היא להודות לטכנאים. "הם אלה שנותנים לך מטוס תקין, דואגים שחזרת הביתה בשלום, ומאפשרים לרצף המטורף הזה להמשיך. מערך התמיכה, שדואג לכל פרט קטן – זה הרוטב הסודי".
בסופו של דבר, מבין עשרות התקיפות שביצע לאורך שירותו הסדיר והמילואים, סרן (מיל') ה' מטיל ספק אם משהו ישתווה לתחושותיו, גם כעת כשאתם קוראים שורות אלו, כשהוא גבוה בשמי איראן – מגן ישירות על כל אחד ואחד מאיתנו. "אתה לוקח חלק בהיסטוריה, וזה מרגש ומשמעותי מאוד", הוא מעיד בחיוך, "אני בהחלט מאמין שזה השיא המקצועי והאנושי הגבוה ביותר שאגיע אליו בחיי".
נושאים קשורים
