מאת עזרא לוי כהן • 12 במרץ 2026
ירושלים, 12 במרץ 2026 (TPS-IL) – אחר צהרי יום רביעי, והמלחמה באיראן נכנסת ליומה השנים-עשר. אך בשוק מחנה יהודה האייקוני בירושלים, סימני הקונפליקט נעדרים. פחות קונים מצטופפים באזור המרכזי של השוק, ופחות צפירות מכוניות נשמעות, אך בסך הכל, החיים נורמליים באופן מוזר.
ארז יצחקוב נשען מחוץ לדוכן פירות, כלב על ברכיו, משקפי שמש על פניו; הוא התגלמות הרוגע. "אנחנו לא מפחדים", הוא אומר לשירות העיתונות של ישראל. "יש לנו ממ"דים, אנחנו נכנסים לממ"דים לעשר דקות, יוצאים, והחיים ממשיכים כרגיל".
"לידיעתכם, זה נורמלי עבורנו", מהדהד אפי אוחנה, ישראלי שחווה מלחמות רבות בארץ במהלך חייו.
עם זאת, לא כולם רגועים כל כך, ורבים מוצאים את השינויים בחיי היומיום כמפריעים.
"ישנתי, והתעוררתי לרעש פיצוץ ענק, וזה ממש הפחיד אותי", אומרת חיה אדלקופ, שהגיעה לאחרונה לישראל מארצות הברית. היא מתארת שהייתה "מאוד זהירה" בימים הראשונים של המלחמה, עד שהתקפות הטילים היומיות והנסיעות למקלט החלו להרגיש נורמליות. "גם אם זה מסוכן וזה מטורף, אלו הימים הנורמליים שלנו עכשיו", היא אומרת.
[YouTube video player iframe]
ובכל זאת, אחרים מציינים שירושלים איבדה חלק מהתוסס שלה. "אפשר להרגיש את זה כאן, בשוק מחנה יהודה", מסביר אוחנה. "בדרך כלל יש לנו יותר תנועה, אבל עכשיו זה ככה", הוא אומר, ומצביע על הקהל הקטן מהרגיל.
"בלילה, כשמסתובבים ברחובות, זה ריק יותר מהרגיל", מוסיפה אדלקופ.
למרות ההפרעות הללו לחיי היומיום, הישראלים גאים בהישגי מדינתם עד כה ומנצלים את זמנם כמיטב יכולתם.
מנדל, המכונה 'היהודי של הרחוב', משתף לקח שלמד מאדם שפגש במהלך חג הפורים האחרון.
"[האיש] שתה כמות אלכוהול משמעותית מאוד, ואנחנו שומעים את הסירנות, והוא אומר, 'מי אכפת לו מהסירנות, המשיח בא!' והוא מתחיל לרקוד ברחובות כמו שיכור", אומר מנדל. "כולנו צריכים קצת מהאמונה הזו".
"אנחנו עדיין שמחים, עם ישראל חי", אומר אוחנה.
מלטף את כלבו ביד אחת וקומץ אגרוף מנצח ביד השנייה, יצחקוב בטוח במאמץ המלחמתי: "ישראלים הם אנשים חזקים", הוא אומר.
