ועדת החוץ והביטחון מקיימת דיון נוסף בנושא רציחות וכלי נשק בלתי חוקיים במגזר הערבי. ח"כ פוגל, היו"ר: "אני מציע שנשים את הפוליטיקה בצד, כי זה נוגע לחיי אזרחי מדינת ישראל".

​ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), המשיכה ביום רביעי בדיוניה בנושא רציחות ונשק בלתי חוקי במגזר הערבי. הוועדה ביקשה מהגורמים הרלוונטיים להציג את האסטרטגיות והפעולות הננקטות למאבק בפשיעה. על פי נתונים שהוצגו לוועדה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נראה כי בשנים האחרונות חלה עלייה עקבית במספר המאושפזים עקב אלימות בנשק חם, כאשר רוב המאושפזים והנפטרים בבתי חולים עקב אלימות בנשק חם הם ערבים: כ-92% לאורך כל השנים, עם עלייה בולטת במיוחד של כ-31% בין 2022 ל-2023.
 
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל אמר: "זה לא דיון פוליטי. בדקתי מה עשו ממשלות קודמות, וכל אחת שמה את הנושא הזה על השולחן והקימה קבוצות עניין לטפל בו. אבל כשמסתכלים על המספרים, רואים שאנחנו לא משיגים את התוצאות הרצויות. משהו חייב להשתנות. הקלות שבה מבצעים רציחות היא בלתי נסבלת. אני לא אוותר כל עוד אני מכהן כיו"ר הוועדה".
 
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר: "זה פוליטי, והנתונים היו שונים ב-2022. כל מה שנעשה אז לא נעשה היום. היום יש לנו שר לא כשיר, שהורשע, שלא מעוניין בפשיעה הערבית. ויש ראש ממשלה שלא מעוניין. לכן, חייבים להחליף את הממשלה". יו"ר הוועדה ח"כ פוגל השיב: "לא נקנה שקט בכסף".
 
ח"כ נאור שירי (יש עתיד) אמר: "בסופו של דבר, יש כישלון מוחלט של הממשלה ושל הוועדה הזו בפיקוח על הממשלה. מפכ"ל המשטרה נתן דוח ואמר שמצב הפשיעה מצוין, והוא מכהן שנה, אבל מאז יש עלייה של 130% בפשיעה. כמה אפשר להאשים אחרים?".
 
ח"כ איימן עודה (חד"ש-תע"ל) אמרה: "המצב שלנו כזה כי אנחנו לא אזרחים של המדינה, אלא אוכלוסייה ערבית שמרגישה שיש מישהו ששמח על הפשיעה שם. יש חוסר ביטחון מוחלט שקורע את המרקם החברתי, ויש משפחות שלמות שעברו לחו"ל. אני מסרבת לקבל שהמשטרה לא מצליחה להתמודד עם זה".
 
תת-אלוף מוטי שיף, סגן ראש חטיבת חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, טען כי נעשה עוול למשטרה, וכי היא לא נמנעה מאחריות לבדיקת הנתונים. "בסופו של דבר, כל מה שאנחנו מדברים עליו זה מספר הנרצחים, והם קשים וכואבים. אבל מבחינת פעולות אכיפה, הנתונים מראים עלייה". לדבריו, נכון ל-18 באוגוסט 2025, חלה עלייה של 29% בהגשת כתבי אישום בעבירות נשק (1,587 לעומת 1,200 בשנה הקודמת); עלייה של 48% בכתבי אישום בגין אירועי ירי, כאשר 31% מהמקרים הללו הגיעו למשפט; עלייה של 12% בכתבי אישום בעבירות אלימות חמורות; ועלייה של 47% בכתבי אישום בסחיטה, כאשר 28% מהמקרים הגיעו למשפט. כן חלה עלייה של 29% בכתבי אישום בגין שוד, כאשר 8% מהמקרים הגיעו למשפט; ועלייה של 12% בכתבי אישום בעבירות הצתה.
 
"בסופו של דבר, נראה שיש רק שוטרים ברחובות – אין מערכת חינוך, אין רשויות מקומיות, אין מערכת רווחה, אין צבא, ואין גורמים אחרים. רק מאיתנו דורשים תשובות תוך התעלמות מההצלחות שלנו. נדרשת ראייה הוליסטית של כל הגורמים כדי להילחם בפשיעה במגזר הערבי. מפכ"ל המשטרה מתמקד בתחנות במגזר הערבי, והיום כל המשטרה מדברת על המגזר הערבי. השוטרים, כוח האדם, המתנדבים, התמריצים; כל נושא האכיפה המנהלית, וגישות כלכליות, השינויים ברשם הקבלנים, חוק המכרזים הציבוריים – כל אלו יוזמות של המשטרה. אנחנו עושים עבודת קהילה רבה ומקדמים תוכניות עם נוער", אמר תת-אלוף שיף.
 
גורם בכיר נוסף במשטרה ציין כי בשנת 2025, המשטרה סיכלה 88 ניסיונות רצח. "יש תוכנית מובנית לקירור סכסוכים באמצעות מפקדי כוח משימה. אנחנו במצב מלחמה, והרבה נשק נשפך לעולם הפשיעה. זו לא אחריותה הבלעדית של משטרת ישראל. יש תוכניות ממוקדות למאבק בארגוני פשיעה, והמשמר הלאומי שינה את המיקוד שלו לתחום זה", אמר.
 
מפקד עו"ד גלעד בהט, יועץ משפטי לחטיבת חקירות וטכנולוגיות, הוסיף כי כל חקיקה דורשת תקופת יישום ויש לה השפעה על ההרתעה. "זהו כלי חשוב מאוד שצריך לראות אותו בפעולה. אנחנו צריכים לספק כלים פליליים ומנהליים דומים לאלו שניתנו לארגון ביטחוני העוסק בארגוני טרור. עלינו להתקדם כי לוקח שנים עד שבקשה (שהוגשה על ידי המשטרה) עוברת לחוק. לכן, החקיקה צריכה להיות לפי קונספט, לא לפי טכנולוגיה".
 
עו"ד קרן דהרי, מנהלת בכירה של המחלקה למשפט פלילי במשרד המשפטים, אמרה: "המאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית הוא באמת נושא מערכתי והוליסטי. זהו אתגר אסטרטגי למדינה כולה ונמצא בראש סדר העדיפויות של פרקליטות המדינה. נכון שהטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מהחקיקה, ולכן עלינו לקבוע את המסגרת. יש רשימת הצעות חוק על שולחן הכנסת שצריך לקדם, כמו אלו הקשורות למכרזים של רשויות מקומיות, ביטחון והגנה כתגובה לסחיטה, ומצלמות ביומטריות".
 
ראש המועצה המקומית מיתר, שמעון פרץ, אמר: "צריך להעניק סמכויות וכלים לאלו שמטפלים בנושא. כראש רשות מקומית, אני רואה את הפעילות האינטנסיבית של המשטרה, ויש לחזק זאת".
 
עו"ד במשרד ראש הממשלה אמר: "שיעור הביצוע של תוכנית 549 גבוה מאוד. התחלנו לעבוד על התוכנית הבאה, והזמנו את כל השותפים. ראש הממשלה אמר שהגיע הזמן להכריז על ארגוני פשיעה כארגוני טרור, וקבענו דיון בנושא. אנו מקווים שתהיה תמיכה ונוכל להתקדם. יש משרדים רבים המעורבים בנושא זה, ואנו צריכים לחזק את כל שרשרת האכיפה, מהמשטרה ועד שירות בתי הסוהר".
 
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל אמר: "אנחנו אכן יכולים לשנות את המצב. התוצאה אינה רק מספר הנרצחים, אלא כמה כתבי אישום הוגשו וכמה כלי נשק נתפסו. תהליך ההכרה בארגוני פשיעה כארגוני טרור, יחד עם הכרזה על מצב חירום אכיפתי, יאפשר לנו להשתמש בטכנולוגיות וכלים נוספים במאבק בפשיעה זו. אני מציע שנשים את הפוליטיקה בצד, כי זה נוגע לחיי אזרחי מדינת ישראל".
​