מאת פסח בנסון • 12 בינואר 2026
ירושלים, 12 בינואר 2026 (TPS-IL) — יוזמת מחקר ישראלית חדשה משתמשת בשיטות מדעיות מתקדמות כדי לפתור אחת מהתעלומות העתיקות ביותר בארכיאולוגיה: היכן יוצר כלי החרס העתיקים. הפרויקט, שהושק על ידי רשות העתיקות הישראלית (IAA), נועד לאתר את מקורם של אלפי כלי קרמיקה גם כאשר הכבשנים בהם נשרפו נעלמו זה מכבר.
על פי הודעה אחרונה של רשות העתיקות, אלפי כלי חרס שנחשפו באתרי חפירות ברחבי ישראל ייבחנו כעת בשיטות מדעיות מתקדמות וירשמו כחלק מפרויקט משותף בהובלת ד"ר ענת כהן ויינברגר מרשות העתיקות ופרופ' אלכסנדר פנטלקין מאוניברסיטת תל אביב.
העבודה נועדה ליצור "טביעת אצבע" ייחודית לכל כבשן ייצור עתיק, המבוססת על הרכב המינרלים והכימיקלים של כלי חרס שידוע כי יוצרו שם. המארגנים אמרו שהם חזון מאגר נתונים לאומי שיכיל את מה שהם תיארו כ"ריצוף גנטי" של הכבשנים, שיאפשר לחוקרים להציע את מקורו של כלי חרס גם כאשר הכבשן עצמו אינו נמצא באתר החפירה.
כהן ויינברגר אמרה בהצהרה כי היעדר זה נפוץ.
“ברוב החפירות אנו מוצאים כמויות גדולות של כלי חרס, אך לא את הכבשן שבו הם יוצרו,” אמרה. כהן ויינברגר הוסיפה כי ללא הכבשן, ארכיאולוגים מתקשים כיום לקבוע אם כלי החרס יוצרו מקומית או הובאו ממקום אחר, וכינתה את הפער הזה “אחד האתגרים המרכזיים” במחקר כלי חרס.
רשות העתיקות הדגישה כי זיהוי מקורו של כלי חרס אינו טכני בלבד. היא מתארת את המקור כפתח לשחזור קשרים תרבותיים וכלכליים, רשתות סחר, תנועת אוכלוסין, השפעה טכנולוגית ותהליכים היסטוריים רחבים יותר.
לדברי כהן ויינברגר, השלב הראשון של הפרויקט מתמקד בכלי חרס שניתן לקשר אותם לכבשנים ידועים ומנתח אותם באמצעות שתי שיטות מדעיות משלימות.
שיטה אחת היא פטרוגרפיה, בה פרוסת קרמיקה דקה במיוחד של כלי החרס – בעובי של כ-30 מיקרון – נבחנת תחת מיקרוסקופ פולריזציה לזיהוי מינרלים ושברי סלעים. השיטה יכולה לסייע בקישור חומרי גלם לסביבה הגיאולוגית ממנה הגיעו ולהאיר את מה שהיא מכנה "מתכון" הקדר, כך מסרה רשות העתיקות.
השיטה השנייה היא ניתוח כימי באמצעות ניתוח הפעלת ניוטרונים, או NAA. רשות העתיקות תיארה זאת כבדיקה של דגימת קרמיקה זעירה בכור גרעיני למדידת הרכב יסודות, כולל יסודות קורט נדירים. לאחר מכן ניתן להציע את מקור הדגימה על ידי השוואת התוצאות לדגימות כלי חרס שאתרי הייצור שלהן כבר ידועים.
על פי רשות העתיקות, הגישה המשולבת מפיקה פרופיל ייחודי לכל כבשן ויכולה לשמש מאוחר יותר כנקודת ייחוס לכלי חרס שנמצאו באתרים “ללא כבשן”. במקרים אלו, כך נאמר בהודעה, חוקרים ישוו את הפרופיל של כלי חרס לא ידוע למאגר הנתונים, ואם יימצא התאמה, יציעו היכן הוא יוצר, גם אם התגלה רחוק מאתר הייצור.
כהן ויינברגר אמרה בהודעה כי כלי חרס רבים שנבדקו במחקרים קודמים נותרו ללא מקור ייצור ידוע מכיוון שלחוקרים חסרו נתונים השוואתיים, וכי פרופילי הכבשנים המתפתחים יכולים לסייע בפתרון בעיה זו.
על פי ההודעה, המחקר מפותח כפרויקט לאומי רחב היקף. כחלק ממנו, רשות העתיקות אמרה שהיא בונה “אטלס כבשנים” דיגיטלי לרכז את הידע שנצבר ולהפוך אותו לזמין לחוקרים באמצעות פלטפורמה המפותחת על ידי אגף הטכנולוגיות הדיגיטליות של הרשות. ההצהרה אומרת שהאטלס נועד לשמש כתשתית מחקר ארוכת טווח לחקר ייצור, סחר וקשרים אזוריים בעבר.
ד"ר מיכאל אוסבנד, ראש מעבדת הפטרוגרפיה במכון צינמן באוניברסיטת חיפה, אמר ל"שירות העיתונות של ישראל" כי הפרויקט מבטיח. הוא אינו קשור ליוזמת רשות העתיקות.
“זהו פרויקט ייחודי ללא מקבילה באזורים אחרים. הוא יספק תשתית למחקרים רבים העוסקים בתקופות שונות ויתרום תרומה משמעותית להבנת קשרים כלכליים וחברתיים בעת העתיקה,” אמר ל-TPS-IL.
נושאים קשורים
