מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 11 בנובמבר 2025
ירושלים, 11 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — רוב התחקירים הפנימיים של צה"ל בנוגע לכשלים לפני ובמהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, פגומים באופן קשה, כך קבע פאנל של קצינים בכירים לשעבר. הבדיקה החיצונית, שהוצגה ביום שני לבכירי צה"ל, מצאה כי בעוד שחלק מהתחקירים היו יסודיים, רבים היו חלקיים או לא מספקים, ומעלים שאלות לגבי יכולת הצבא ללמוד מטעויותיו.
הממצאים הוגשו על ידי ועדה בראשות האלוף במילואים סמי טוּרְגֶמָן, שסקר במשך חמישה חודשים 25 תחקירים פנימיים שנערכו לאחר המתקפה שבה נהרגו כ-1,200 ישראלים וכ-250 נלקחו בשבי. הפאנל בחן תחקירים ברמת המטה הכללי, כולל הערכות המודיעין של ישראל בנוגע לחמאס, תכנון מבצעי, החלטות פיקודיות ותפיסת צה"ל את עזה בעשור האחרון. הוא גם העריך תחקיר טקטי של הטבח בפסטיבל המוזיקה נובה.
מתוך 25 התחקירים, הפאנל דירג תשעה כ"ירוקים", כלומר מקצועיים וניתנים ליישום; 11 כ"כתומים", מספקים באופן חלקי אך חסרי מסקנות ברורות; וחמישה כ"אדומים", שנחשבו לא מתאימים ללמידה או ליישום. בין הכשלים שסומנו כאדומים נכללו תחקירים על תכנון מבצעי כללי של צה"ל, אגף המבצעים, תגובת חיל הים, תהליך קבלת ההחלטות בליל 6-7 באוקטובר, ואסטרטגיית צה"ל בעזה. אלו זכו לביקורת על מנהיגות לקויה, חוסר מומחיות, וכישלון בטיפול בפערים מודיעיניים ומבצעיים מרכזיים.
"ההפתעה של ה-7 באוקטובר לא נבעה מריק," כתב הפאנל. "מודיעין ישיר הצטבר שאם היה מנותח באופן מקצועי, יכול היה וצריך היה להוביל לכוננות ותגובה מבצעית משמעותית." הדו"ח הדגיש שישה גורמים עיקריים לאסון: כשל תפיסתי בהבנת כוונות חמאס, כשלי מודיעין, הזנחת תוכניות הגנה ארוכות טווח, תרבות ארגונית פגומה, פערים מתמשכים בין איומים מוערכים למוכנות מבצעית, וקבלת החלטות לקויה במהלך המתקפה.
הסקירה זיהתה גם בעיות מערכתיות שנמשכו שנים. אזהרות של בכירים בצה"ל בשנת 2023 הצביעו על כך שהפילוגים הפנימיים הנתפסים של ישראל עלולים להמריץ אויבים, אך הצבא לא התאים את רמות הכוננות או פריסת הכוחות. דוחות מודיעיניים ארוכי טווח, הידועים פנימית כתוכנית "חומת יריחו", שפירטו את היערכות חמאס, נדחו כלא מציאותיים. הפאנל מצא גם פערים בתיאום בין צה"ל, המשטרה, שירות הביטחון הכללי (שב"כ) וגופים ממשלתיים אחרים.
בתגובה, הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, אמר כי הממצאים מדגימים את הצורך בתחקיר "חיצוני, מערכתי, רב-תחומי ומשולב". הוא הדגיש כי בעוד שהצבא נושא באחריות מלאה לכשלים, נדרש תחקיר רחב יותר שיכלול ממשקים שלא נבחנו על ידי הפאנל.
"דו"ח צוות המומחים שהוצג היום הוא צעד משמעותי לקראת הבנה מקיפה, כזו הנדרשת מאיתנו כחברה וכמערכת," אמר זמיר. "כדי להבטיח שכשלים כאלה לעולם לא יקרו שוב, נדרש כעת תחקיר מערכתי רחב ומקיף."
זמיר גם ציין כי ישקול "החלטות אישיות" נגד קצינים בכירים על בסיס ממצאי הפאנל, שעשויות לכלול פיטורים. לוועדה עצמה לא היה מנדט להמליץ על צעדים משמעתיים, אך היא הדגישה כי היקף מתקפת ה-7 באוקטובר אינו יכול לעבור ללא אחריות אישית.
הפאנל שיבח את מאמצי אנשי המודיעין בחזית וצוותי החירום האזרחיים, שפעלו במקצועיות ובאומץ למרות הכאוס, וציין כי מבנה ההגנה האזורי של הצבא ברובו התדרדר ונכשל בהגנה על אזרחים. הטבח בפסטיבל המוזיקה נובה הדגים את קריסת התיאום הזו.
זמיר קיבל את כל המלצות הפאנל ומינה את סגנו, אלוף תמיר ידעי, לפקח על תוכנית רב-שנתית ליישום רפורמות. אלו כוללות שיפוץ של אמ"ן, תעדוף מערכות התרעה מוקדמת, והטמעת האפשרות של מלחמה פתאומית במוכנות המבצעית ובתרבות הצבאית.
הסקירה החיצונית צפויה להזין קריאות נוספות להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנוגע לטיפול הממשלה במתקפה. התחקירים של הצבא לא כללו החלטות שהתקבלו על ידי הדרג המדיני. נתניהו התנגד לקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית רשמית, וכינה אותה "מוטה פוליטית". מבקרים מאשימים אותו בעיכוב והחלשת החקירה. ועדות כאלה, בראשות שופטי בית המשפט העליון בכירים, יכולות לזמן עדים, לאסוף ראיות ולהגיש המלצות, אם כי הממשלה אינה מחויבת לפעול על פיהן.
כ-1,200 בני אדם נהרגו ו-252 ישראלים וזרים נלקחו בשבי על ידי חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל. גופותיהם של שלושה ישראלים ואזרח תאילנדי עדיין מוחזקות בעזה.
