ירושלים, 1 בספטמבר 2025 (TPS-IL) — בית המשפט העליון פסק פסק דין פה אחד אמש (שני) כי על הממשלה לחזור בה מפיטורי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולבטל את ההליך החדש שאושר ביוני, שאפשר את הדחתה. הרכב תשעת השופטים המליץ כי הממשלה תתייעץ במקום זאת עם הוועדה המקצועית שהוקמה בשנת 2000 לפיקוח על מינוי ופיטורי היועץ המשפטי לממשלה, ובכך סימן כי בית המשפט רואה בצעדי הממשלה כבלתי חוקיים מבחינה משפטית ופרוצדורליים לא תקינים.
הסכסוך בין הממשלה לבהרב-מיארה רוחש מאז כניסת הממשלה הנוכחית לתפקיד בסוף 2022, כאשר כל צד מאשים את השני בחריגה מסמכויות. הממשלה טוענת כי בהרב-מיארה "חותרת באופן סדרתי תחת מדיניותה ופעולותיה" בנוגע ליוזמת הרפורמה המשפטית שלה. בהרב-מיארה טוענת כי הממשלה "פועלת שלא כדין ומקדמת חקיקה בלתי חוקתית".
עד לאחרונה, פיטורי יועץ משפטי לממשלה דרשו המלצה של ועדה מקצועית המורכבת משופטים, מומחים משפטיים ושרים. זה השתנה ב-8 ביוני, כאשר הקבינט הצביע פה אחד על שינוי ההליך, המאפשר לשר המשפטים ליזום פיטורים באמצעות פאנל של חמישה שרים. החלטה סופית הייתה דורשת אישור של 75% מהקבינט.
בית המשפט העליון נתן לממשלה עד 14 בספטמבר לאשר אם תציית להמלצה. אם הממשלה תסרב, יהיה לה עד 30 באוקטובר להגיש תצהירים להגנת עמדתה, ולאחר מכן בית המשפט עשוי להוציא פסק דין סופי. בינתיים, העתירות נגד פיטורי בהרב-מיארה לא יידונו, והדיון שנקבע ליום רביעי בוטל.
השופטים ציינו במפורש כי הממשלה נכשלה בהגשת כל הגנה להחלטתה או בבקשת ארכה – צעד חריג שגרם לבית המשפט להעניק צווי ביניים כמבוקש על ידי העותרים. "למרות האמור בהחלטת סגן הנשיא השופט [נעם] סולברג ולמרות מועד הדיון בעתירות, לא הוגשה כל תגובה מקדמית לתיק בית המשפט מטעם המשיבים הממשלתיים, וגם לא הוגשה בקשה לארכה להגשתה", נאמר בפסק הדין.
סולברג המליץ לראשונה ביולי כי הממשלה תתייעץ עם הוועדה המקצועית, הידועה כ"ועדת גרוניס", אך האישור פה אחד של ההרכב המלא מעניק להצעתו משקל נוסף. בית המשפט הדגיש כי "לא ניתנה כל הצדקה" לסטיית הממשלה מההליך המבוסס משנת 2000, והבהיר כי הוא רואה במסגרת הפיטורים החדשה בעייתית ביותר.
פסק הדין מאשר מחדש גם כי סמכותה המשפטית של בהרב-מיארה נותרת על כנה, שכן החלטתו הקודמת של סולברג שהקפיאה את פיטוריה ואישרה את המחייבות של ייעוצה לממשלה עדיין בתוקף.
שר המשפטים יריב לוין תקף את צעד בית המשפט, וכינה אותו "תיאטרון אבסורד" והתעקש כי לממשלה יש זכות לבחור את יועציה המשפטיים. "אי אפשר לכפות על הממשלה, בטח כשנמצאים בעיצומה של מלחמה, לעבוד איתה אפילו יום אחד נוסף", הצהיר לוין. "הממשלה והממשלה בלבד תקבע מי יהיה היועץ המשפטי שלה". הוא הוסיף כי "שום צו שיפוטי לא יכול לכפות שיתוף פעולה שלא היה קיים עם היועצת המשפטית בהרב-מיארה, ולא יהיה".
לוין סירב להכיר בבהרב-מיארה כיועצת משפטית לממשלה מאז שהממשלה פיטרה אותה רשמית בחודש שעבר, למרות צו בית המשפט שהקפיא את פיטוריה והורה לקואליציה לשמור על יחסי העבודה איתה.
ארגוני החברה האזרחית בירכו על החלטת בית המשפט העליון. "התנועה למען איכות השלטון" כינתה זאת "הישג משפטי חסר תקדים המוכיח שהעתירה שלנו נכונה מיסודה", וציינה כי יותר מ-30,000 אזרחים הצטרפו למאמץ. "כל בית המשפט העליון מבין שזהו מהלך פסול", אמרה הקבוצה, אם כי גם טענה כי בית המשפט היה צריך ללכת רחוק יותר ולהוציא צו מוחלט לאור סירוב הממשלה להגיב.
בשנת 1997, ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר סיפקה את המסגרת המשפטית למינוי ופיטורי יועץ משפטי לממשלה. הוועדה קבעה ארבע סיבות מקובלות לפיטורי יועץ משפטי לממשלה: התנהגות פסולה, אי-כשירות פיזית, חקירה פלילית או אישום, או חילוקי דעות חמורים עם הממשלה המונעים שיתוף פעולה.
יועצים משפטיים לממשלה בישראל מכהנים תקופת כהונה של שש שנים שאינה ניתנת לחידוש.
