ועדת הכנסת אישרה גיוס 430,000 חיילי מילואים על רקע מחלוקת גיוס החרדים

ירושלים, 18 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — ועדת הכנסת אישרה ברוב דחוק ביום שני את הארכת סמכויות החירום לגיוס מילואים, המאפשרות לצבא לזמן עד 430,000 חיילים ככל שהמלחמה בעזה מתעצמת.

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הצביעה 8-7 בעד הצעת החוק, לאחר שהקואליציה לא הצליחה להשיג רוב בשבוע שעבר. הצו מחליף צו שתוקפו פג במאי ויישאר בתוקף עד 4 בספטמבר. למרות שהאישור מכסה מאות אלפי חיילים, צפוי כי פחות מכך יגויסו.

ההצבעה התקיימה על רקע מתיחות פוליטית גוברת בנוגע לפטורים ארוכי שנים לגברים חרדים. חברי אופוזיציה האשימו את הממשלה בהוצאת מילואימניקים שכבר שירתו חודשים במדים, תוך המשך הגנה על תלמידי ישיבות חרדים מפני גיוס.

"הממשלה הגרועה בהיסטוריה של המדינה מנפיקה שוב צווי גיוס לאותם אנשים שכבר שירתו 400 ו-500 ימי מילואים, ובמקביל ממשיכה לממן את עריכת הגיוס החרדי," צייץ יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, חזר על הביקורת ואמר כי "ממשלת עריכת הגיוס בוגדת בחיילים שוב ושוב רק כדי לשמור על בריתה עם עסקני החרדים בכנסת."

סוגיית הפטורים לחרדים הפכה לקו שבר מרכזי בקואליציה. ביולי, חבר הכנסת יולי אדלשטיין מהליכוד הודח מתפקידו כיו"ר הוועדה לאחר שסירב לקדם הצעת חוק שתעגן את הפטור בחוק. ביום שני, אדלשטיין נעדר שוב, את מקומו מילאה חברת הכנסת מהליכוד טלי גוטליב, שהצביעה עם הממשלה.

מפלגות חרדיות, שעזבו לאחרונה את הקואליציה לאחר שלא הצליחו להעביר את הצעת החוק לפטור, לא השתתפו בהצבעה.

גורמים ממשלתיים טוענים שהצעד חיוני לגמישות מבצעית ככל שהלחימה בעזה מתגברת. בשבוע שעבר, הקבינט הביטחוני אישר הרחבה של המבצע ברצועה, כאשר הצבא נערך למבצעים סביב העיר עזה. עשרות אלפי מילואימניקים צפויים להיות מגויסים בשבועות הקרובים, מה שיפעיל לחץ נוסף על משפחות ועל הכלכלה.

מילואימניקים גויסו שוב ושוב מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר שהציתה את המלחמה. צווי חירום המעניקים לצבא סמכות לזמן מספר רב של חיילים בהתראה קצרה חודשו מדי כמה חודשים. בשגרה, יש להודיע למילואימניקים זמן רב מראש ולא ניתן לזמנם לתקופות ממושכות.

הצו האחרון, שאושר במאי, איפשר לצבא לגייס עד 450,000 מילואימניקים אך פג בסוף אותו חודש. האישור החדש, צר יותר בהיקפו, יפוג בתחילת ספטמבר אלא אם יחודש שוב.

הצבא החל לתכנן גיוס תלמידי ישיבות לאחר שבית המשפט העליון פסק בשנת 2024 כי פטורים לקהילה החרדית אינם חוקיים.

גברים חרדים בישראל פטורים בדרך כלל משירות צבאי חובה אם הם לומדים במשרה מלאה במוסדות לימוד תורניים, הידועים כישיבות. הסוגיה מפלגת את החברה הישראלית מזה זמן רב ונשארת רגישה פוליטית, במיוחד בזמן מלחמה. ש"ס ויהדות התורה דורשות לשמר פטורים אלו כעניין של עקרון דתי וזהות קהילתית.

עם זאת, ההתנגדות הציבורית גברה. לאחר 22 חודשי מלחמה, ישראלים רבים רואים במדיניות זו אי-שוויון.

שירות צבאי חובה לכל אזרחי ישראל. עם זאת, ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, ורבני ישראל המובילים הסכימו על סטטוס קוו שדחה את השירות הצבאי לגברים חרדים הלומדים בישיבות, או מוסדות דת. באותה תקופה, לא יותר מכמה מאות גברים למדו בישיבות.

הקהילה החרדית גדלה משמעותית מאז הקמת המדינה. בינואר 2023, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה כי החרדים הם הקהילה הצומחת ביותר בישראל וחזתה כי יהוו 16% מהאוכלוסייה עד סוף העשור. לפי מכון הדמוקרטיה הישראלי, מספר תלמידי הישיבות עלה על 138,000 בשנת 2021.

כ-1,200 בני אדם נהרגו ו-252 ישראלים וזרים נלקחו כבני ערובה במתקפות חמאס על יישובים ישראליים סמוכים לגבול עזה ב-7 באוקטובר. מבין 50 בני הערובה שנותרו, כ-30 נחשבים מתים.