מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 4 באוגוסט 2025
ירושלים, 4 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — בטוויסט האחרון לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות השנויה במחלוקת בישראל, ועדת הכנסת הצביעה על החלפת יו"ר ועדת החוץ והביטחון החזקה, המפקחת על חקיקה שהביאה את ראש הממשלה בנימין נתניהו לעימות עם בעלותיו הפוליטיות החרדיות ובית המשפט העליון.
ועדת הכנסת אישרה ברוב של 10 מול 4 להחליף את ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) בח"כ בועז ביסמוט (הליכוד), בן ברית של נתניהו. ההצבעה סוללת את הדרך לאישור מינויו של ביסמוט על ידי ועדת החוץ והביטחון ביום שני בערב, מה שנחשב לרוב כפורמליות.
"קיבלתי הרבה פניות מחברי כנסת, מילואימניקים ועיתונאים שביקשו לראות את נוסח החוק", אמר אדלשטיין. "הסברתי שמאחר שאין רוב, אין מה לחוקק ולכן אין מה להציג. ידעתי שכשאפרסם את המתאר, הוא יספוג ביקורת. נלחמתי על חוק גיוס אמיתי – אבל ההנהגה החרדית פשוט לא רוצה גיוס. שינוי זהות יו"ר ועדת החוץ והביטחון לא ישנה דבר. הדחה זו תוביל לכאוס בצה"ל [צבא הגנה לישראל]. הצבעת היום היא המסמר האחרון בארון הקבורה של חוק הגיוס."
בינתיים, מליאת הכנסת, הנמצאת בפגרת הקיץ, צפויה לקיים דיון חירום בנושא גיוס תלמידי הישיבות. הישיבה המיוחדת כונסה לאחר שהאופוזיציה אספה בשבוע שעבר את 25 החתימות הנדרשות כדי לכפות דיון בנושא "קידום חוק ההשתמטות בזמן מלחמה, החזרת החטופים, והשגת עסקה מיידית לסיום הלחימה בעזה".
הצבא החל בתכנון גיוס תלמידי ישיבות לאחר שבית המשפט העליון בישראל פסק בשנת 2024 כי פטורים לקהילה החרדית אינם חוקיים. מפלגות יהדות התורה וש"ס דוחפות לחקיקה שתנציח את הפטורים, אך עמדתו הנחרצת של אדלשטיין בנוגע לסנקציות נגד סרבני גיוס גרמה למפלגות החרדיות לפרוש מהממשלה.
לפני ההצבעה להדחתו, שלח אדלשטיין לחברי ועדתו עותק של הצעת חוק הגיוס המיוחלת שלו – טיוטה ששמר עד כה תחת מעטה חשאיות הדוק. ההצעה כללה סנקציות מחמירות, כולל אובדן הטבות מס, הגבלות נסיעה ואיסורים על קבלת רישיון נהיגה. מרכזי בהצעה מנגנון מעקב ביומטרי שנוי במחלוקת, המחייב את תלמידי הישיבות לאמת את נוכחותם באמצעות טביעת אצבע שלוש פעמים ביום.
החקיקה של אדלשטיין גם מעניקה לשר הביטחון סמכות לפסול ישיבות שנכשלות שוב ושוב בבדיקות תאימות.
חוק הטיוטה קובע יעדי גיוס שנתיים ראשוניים המתחילים ב-4,800 חיילים חרדים, כאשר 35% מהם חייבים לשרת בתפקידי לחימה. יעדים אלו עולים מדי שנה, ומגיעים ל-7,920 עד השנה הרביעית. מכאן ואילך, דרישת הלחימה עולה ל-40%. מוסדות שלא יעמדו במכסות אלו יספגו קיצוצים במימון. הטיוטה כוללת גם יעדים ארוכי טווח: 75% עמידה ביעדי הגיוס ב-2025 וב-2026, 80% ב-2027 וב-2028, ועמידה מלאה עד 2029. כל ישיבה שתהיה מתחת לספים אלו תאבד תמיכה כספית עבור סטודנטים שקיבלו דחיית שירות.
כדי להיות זכאי לדחיית שירות, סטודנטים חייבים ללמוד לפחות 45 שעות בשבוע בישיבת תורה מוכרת. אלו העוסקים בהכשרה מקצועית יכולים להפחית שעות אלו מהדרישה. בדיקות נוכחות ביומטריות יומיות יידרשו לשם שמירה על הדחייה.
טיוטת החקיקה של אדלשטיין קבעה עוד כי כל המועמדים לגיוס חייבים להיקלט תחילה ולהשתבץ ביחידה לפני הגשת בקשה לפטור. סנקציות על אי-ציות יישארו בתוקף עד גיל 30. הסעיף שהעלה את מכסת השנה הראשונה מ-4,800 ל-5,700 היה נקודת מחלוקת מרכזית עבור המחוקקים החרדים.
גברים חרדים בישראל פטורים בדרך כלל משירות צבאי חובה אם הם לומדים במשרה מלאה בסמינרים דתיים, הידועים כישיבות. הסוגיה מפלגת את החברה הישראלית מזה זמן רב ונשארת רגישה פוליטית, במיוחד בזמן מלחמה. ש"ס ויהדות התורה מתעקשות לשמר את הפטורים הללו כעניין של עיקרון דתי וזהות קהילתית.
עם זאת, ההתנגדות הציבורית גברה. לאחר 22 חודשי מלחמה, ישראלים רבים רואים במדיניות זו אי-שוויון.
שירות צבאי חובה לכל אזרחי ישראל. עם זאת, ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, ורבני ישראל המובילים הסכימו על סטטוס קוו שדחה שירות צבאי עבור גברים חרדים הלומדים בישיבות, או מוסדות דת. באותה תקופה, לא יותר מכמה מאות גברים למדו בישיבות.
הקהילה האורתודוקסית גדלה משמעותית מאז הקמת ישראל. בינואר 2023, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה כי החרדים הם הקהילה הצומחת ביותר בישראל וצפויה להוות 16% מהאוכלוסייה עד סוף העשור. על פי מכון הדמוקרטיה הישראלי, מספר תלמידי הישיבות עלה על 138,000 בשנת 2021.
