מאת פשע בנסון • 18 בינואר 2026
ירושלים, 18 בינואר 2026 (TPS-IL) — נטיעת פרחים נוספים נתפסת בדרך כלל כדרך פשוטה לסייע לדבורים במצוקה. אך מחקר חדש מציע כי ללא תכנון קפדני, אותם פרחים יכולים גם לסייע בהפצת וירוסים בין המאביקים, כך הודיעה האוניברסיטה העברית בירושלים.
צוות מחקר בינלאומי מצא כי הפרחים שדבורים מבקרות בהם – וכמה צמחים פורחים זמינים בנוף הסובב – ממלאים תפקיד מרכזי בהופעת וירוסים של דבורים ובאופן שבו הם עוברים בין מינים. הממצאים מדגישים את הצורך לשקול סיכוני מחלות לצד שיקום בתי גידול, במיוחד ככל שמאמצי השימור מתרחבים באזורים חקלאיים.
אוכלוסיות דבורי בר ברחבי העולם, כולל בישראל, נמצאות בירידה בעשורים האחרונים. אובדן בתי גידול, חקלאות אינטנסיבית, שימוש בחומרי הדברה, שינויי אקלים וחשיפה למחלות – כל אלה תורמים לירידה זו. דבורים הן מאביקות חיוניות הן לצמחי בר והן לגידולים רבים, ולכן ירידתן מאיימת על המגוון הביולוגי, הביטחון התזונתי ובריאות המערכת האקולוגית.
אפילו ירידות קטנות במספר דבורי הבר יכולות להשפיע באופן נרחב: פחות דבורים פירושן פחות האבקה, מה שיכול להפחית את יבול הפירות, הירקות והאגוזים, ולהגביל את הרבייה של צמחי בר.
המחקר הובל על ידי סטודנטית לדוקטורט, עידן כהנוביץ', בהנחיית פרופ' יעל מנדליק מהאוניברסיטה העברית וד"ר אסף סדה ממכון וולקני. צוות המחקר הבינלאומי כלל גם את פרופ' נור צ'פנובסקי ממכון וולקני ואת פרופ' מישל פלניקן וד"ר קייטי דוגנבאו ממדינת מונטנה. מכון וולקני הוא הזרוע המחקרית של משרד החקלאות של ישראל.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Ecological Applications, התמקד בדבורי בר סוליות מסוג Andrena, קבוצה חשובה של מאביקים מקומיים. החוקרים סקרו דבורי בר במספר אתרים במערכת אגרו-אקולוגית ים-תיכונית ובדקו אותן לגבי מספר וירוסים נפוצים של דבורים, שרבים מהם מקושרים בדרך כלל לדבורי דבש מנוהלות.
התוצאות הראו כי בעוד שרמות הוירוסים בדבורי בר היו נמוכות בדרך כלל, נוכחותן עקבה אחר דפוסים אקולוגיים ברורים. וירוסים נמצאו בסבירות גבוהה יותר באזורים עם סוגים מסוימים של קהילות צמחים פורחים ובהם משאבים פרחוניים היו בשפע לא רק באתר בודד, אלא בכל הנוף הסובב, עד למרחק של קילומטר אחד.
"הממצאים שלנו מראים שפרחים אינם רק מקורות מזון למאביקים," אמרו החוקרים. "הם גם מעצבים את הדינמיקה של מחלות בתוך קהילות המאביקים. המשמעות היא שהחלטות לגבי ניהול ושיקום בתי גידול, שלעיתים קרובות מתמקדות בקהילות הצמחים, יכולות להוביל להשלכות בלתי מכוונות על בריאות המאביקים אם לא לוקחים בחשבון את העברת המחלות."
פרחים משמשים כנקודות מפגש משותפות שבהן מאביקים שונים ניזונים זה לצד זה, מה שמגביר את המגע בין פרטים ומינים. זה יוצר הזדמנויות לווירוסים לעבור מדבורה לדבורה, כולל בין דבורי דבש מנוהלות לדבורי בר מקומיות. המחקר מצא עדויות לשיתוף וירוסים כזה, מה שמחזק את החששות שחקלאות אינטנסיבית וגידול דבורים נרחב עלולים להשפיע על בריאותם של מאביקי בר.
המחקר מצביע על כך שבחירת מיני צמחים ספציפיים וסידורם באופן מושכל יכולים לסייע בהפחתת הזדמנויות להפצת וירוסים. מאמצי שימור צריכים גם לשקול את הנוף הסובב, שכן סיכון הוירוסים תלוי במשאבים פרחוניים בתוך אזור רחב יותר, ולא רק באתר בודד.
הממצאים מציעים גם שליטה טובה יותר על אינטראקציות בין דבורי בר לדבורים מנוהלות. על ידי מיקום זהיר של כוורות ותזמון פעילותן, חקלאים ומגדלי דבורים יכולים להפחית חפיפה עם מאביקי בר ולהגביל העברת וירוסים. גופים יכולים לשלב תובנות מחלה אלו בתוכניות להגנה על מאביקים כדי להשיג איזון יעיל יותר בין שיקום בתי גידול לבריאות אוכלוסיות הדבורים.































