מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן ועומר נובוסלסקי • 11 בנובמבר 2025
ירושלים, 11 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — ארבעה עשר חודשים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר שבה נהרגו יותר מ-1,200 בני אדם, דוח מבקר המדינה חמור שפורסם ביום שלישי חושף כי ישראל פועלת למעלה משבעה עשורים ללא תפיסת ביטחון לאומית מאושרת רשמית – פער שלטענת חלק מהאנליסטים עשוי היה לתרום לכשלים מודיעיניים וביטחוניים שהובילו ליום הקטלני ביותר בתולדות ישראל.
“הדוח מדגיש כשל ארוך שנים שבו הדרג המדיני לא מילא את אחריותו להבטיח שמדינת ישראל מוכנה לאתגרי ביטחון משתנים המבוססים על תפיסת ביטחון לאומית קבועה, מעודכנת ומאושרת רשמית”, אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. מומחים ששוחחו עם שירות העיתונות של ישראל אמרו כי הממצאים חושפים בעיות מבניות עמוקות יותר באופן שבו מנהיגי ישראל והממסד הביטחוני ניהלו את תכנון הביטחון הלאומי במשך עשורים.
מבקר המדינה, הידוע גם כנציב תלונות הציבור, מפרסם באופן קבוע דוחות המבקרים את מוכנותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה. דוח יום שלישי חושף כי ראשי ממשלה, קבינטים ביטחוניים וממשלות עוקבות מעולם לא אישרו רשמית דוקטרינת ביטחון לאומית, והשאירו את צבא ההגנה לישראל (צה"ל) וגופי ביטחון אחרים לתכנן את מבנה הכוח והפעולות בעיקר על בסיס הערכותיהם שלהם ולא על בסיס כיוון פוליטי ברור.
הפרופסור איתן שמיר, מדען מדינה באוניברסיטת בר-אילן ומנהל המרכז הביגינס-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אמר ל-TPS-IL כי היעדר תפיסה מאושרת רשמית אינו אומר שישראל פועלת ללא הנחיה. “אתה מתכוון להיעדר תפיסה כתובה ומאושרת על ידי הממשלה. העובדה שאין תפיסה כתובה כזו אינה אומרת שאין תפיסת ביטחון. זוהי מסורת בעל פה. ישנן הבנות לגבי העדפות והקצאות בין גורמים שונים, כגון שר הביטחון, חברי הקבינט וכו’. באמצעות הבנות אלו, ניתנות הוראות לדרגים הנמוכים יותר.”
שמיר הוסיף: “אני חושב שזה חסר שאין תהליך שמסתיים בסופו של דבר במסמך מדיניות ביטחון לאומית. גדי איזנקוט ניסה להעביר חוק המחייב דבר כזה לאחר שנים שזה לא קרה. אני לא חושב שהייתה כל קשר ל-7 באוקטובר. אני מסתכל על מדינות שיש להן מסמכים כאלה, כמו ארה”ב, ועדיין הן חוות כשלים אסטרטגיים נוראיים, החל מ-9/11 ועד לבוץ באפגניסטן ועיראק, כך שזה לא מונע כשלים גדולים.”
פיקוח “לקוי”
דוח אנגלמן הזהיר כי ללא תפיסה מאושרת הנתמכת בהקצאת משאבים לפי סדרי עדיפויות שנקבעו, “יכולת הדרג המדיני להנחות את צה”ל בחזון אסטרטגי ארוך טווח, לאתגר אותו, ולהפעיל עליו בקרה ופיקוח היא לקויה, ובמקרים מסוימים אינה קיימת.”
שמיר אמר כי ציפייה להנחיה פוליטית עקבית בנושאי ביטחון רגישים ביותר היא מציאותית, אך הכשל בטיפול בחמאס וברצועת עזה כלל דרגים פוליטיים וצבאיים כאחד. “במקרה זה, הכשל בטיפול בחמאס וברצועת עזה, הן הדרג המדיני והן הדרג הביטחוני היו שבויים של אותה תפיסה וחיזקו זה את זה”, אמר שמיר ל-TPS-IL. “אי אפשר לפטור את הדרג הצבאי, אך גם לא את הדרג המדיני. הדרג המדיני אולי יכול היה להתערב יותר, אך תפיסותיו המהותיות לא היו שונות מאלו של הצבא. כולם הסכימו עם המדיניות כלפי עזה. אני לא רואה מצב שבו היעדר הפיקוח היה משנה משהו.”
הביקורת בחנה ניסיונות מרכזיים לנסח תפיסת ביטחון מקיפה, כולל מאמצים בשנים 1998, 2006, 2017, 2018 ו-2021. באופן בולט, ראש הממשלה בנימין נתניהו יזם את פיתוח “תפיסת הביטחון הלאומי 2030” בין השנים 2017 ל-2018, והציג אותה בפני הקבינט הביטחוני וגופי הביטחון. עם זאת, נתניהו מעולם לא הביא אותה לאישור רשמי ו”לא השלים את אשר החל”, סיכם הדוח.
דוח המבקר קבע גם כי מתקפת ה-7 באוקטובר “הדגימה את קריסתם הסימולטנית של שלושה עקרונות יסוד: הרתעה, התרעה מוקדמת והגנה”. חודשים לפני המתקפה, נתניהו אמר לקבינט הביטחון כי חמאס “מורתע מאז ‘צוק איתן’”, בהתייחס למערכה הצבאית הישראלית במאי 2021 בעזה. הוא גם אמר כי חמאס “גילה שהם חסומים בזכות החומה מברזל שבנינו להגן על אזרחי ישראל”. הצהרות דומות לגבי גדר הגבול בעזה נאמרו על ידי שר הביטחון לשעבר בני גנץ, הוסיף הדוח.
תכנון ללא דוקטרינה רשמית
כשנשאל כיצד סוכנויות הביטחון של ישראל פועלות ללא דוקטרינה מאושרת רשמית, אמר שמיר ל-TPS-IL: “ישנן הבנות משותפות בין המעורבים. מסמך תפיסה שימושי, אך המזרח התיכון משתנה כל הזמן, ומסמכים כתובים מתיישנים במהירות. חלק גדול מתכנון הביטחון של ישראל מסתמך על ידע משותף ומסורת בעל פה.”
סא”ל (מיל’) אלי דקל, קצין מודיעין לשעבר, הציג פרספקטיבה ביקורתית יותר. כשנשאל כיצד סוכנויות הביטחון של ישראל מפצות על היעדר דוקטרינה רשמית בעת תכנון מבנה הכוח והפעולות, אמר דקל ל-TPS-IL: “אוזנם של מנהיגי ישראל בשנים האחרונות הייתה בעיקר מכוונת למכוני מחקר ‘אקדמיים’ כביכול – שרובם אינם כאלה באמת. רוב ההחלטות מתקבלות על בסיס אקסיומות והצהרות ללא בסיס מדעי.”
בניגוד לארצות הברית, שם הנשיא מחויב להגיש דוחות אסטרטגיית ביטחון לאומית מקיפים לקונגרס, או לבריטניה, גרמניה, צרפת ויפן, שמנהיגיהן מפרסמים וחותמים באופן קבוע על מסמכים כאלה, ישראל “מעולם לא אישרה תפיסת ביטחון לאומית או אסטרטגיית ביטחון לאומית ולא פרסמה מסמך תפיסה או אסטרטגיה”, נכתב בביקורת של אנגלמן. המועצה לביטחון לאומי, שהוקמה בחוק ב-2008 לבחינת תפיסת הביטחון של ישראל והצעת עדכונים, “לא מילאה את תפקידה”, מעולם לא הביאה תפיסת ביטחון מעודכנת לדיון והחלטה של הקבינט הביטחוני, הוסיף אנגלמן.
הדוח המליץ כי ראש הממשלה יוביל תהליך מסודר לניסוח ואישור תפיסת ביטחון לאומית כתובה, יפרסם אותה לציבור, וישתמש בה כמצפן להנחיית גופי הביטחון. ביוני 2025, הכנסת העבירה חקיקה דו-מפלגתית המחייבת את הממשלה הבאה לאשר אסטרטגיית ביטחון לאומית בתוך חמישה חודשים מכינונה. החוק הטיל על המועצה לביטחון לאומי להוביל את היוזמה, תוך קבלת מידע ממשרדי החוץ והביטחון, גופי המודיעין וגופים ממשלתיים נוספים.
כ-1,200 בני אדם נהרגו, ו-252 ישראלים וזרים נלקחו בשבי על ידי חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל. גופותיהם של שלושה ישראלים ואזרח תאילנדי עדיין מוחזקות בעזה.
