בנימין נתניהו • 4 באוגוסט 2025
ירושלים, 4 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — חודשים של חיכוכים בין הממשלה הישראלית ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגיעו לשיא כאשר השרים הצביעו פה אחד ביום שני על פיטוריה.
סילוקה של בהרב-מיארה, בהצבעה של 22 מול 0, ייכנס לתוקף רק לאחר שבית המשפט העליון יבחן האם פיטוריה עמדו בדרישות ההליך התקין. מפלגת האופוזיציה "יש עתיד" הודיעה מיד לאחר ההצבעה כי הגישה עתירה לבג"ץ.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נמנע מההצבעה בשל ניגוד עניינים הנובע ממשפט השחיתות המתנהל נגדו.
הקונפליקט בין הממשלה לבהרב-מיארה רוחש מאז כניסתה של הממשלה הנוכחית לתפקיד בסוף 2022, כאשר כל צד מאשים את השני בחריגה מסמכויות. הממשלה טוענת כי בהרב-מיארה "חותרת באופן סדרתי תחת מדיניותה ופעולותיה", בעוד שהיא טוענת שהממשלה "פועלת שלא כדין ומקדמת חקיקה בלתי חוקתית".
ב-20 ביולי, ועדה שרים בראשות שר התפוצות ומאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי הצביעה פה אחד להמליץ על פיטוריה, לאחר שתי התייצבויות שלא הופיעה אליהן בהרב-מיארה, וכינתה את הליך הפיטורים בלתי חוקי.
בהרב-מיארה עתרה לבית המשפט העליון, והזהירה כי "הליך סיום כהונת היועץ המשפטי לממשלה הפך להליך פוליטי לחלוטין". היא האשימה את הממשלה בניסיון למנות יועץ משפטי צייתן שיהיה מוכן לאשר התנהלות בלתי חוקית. "הטענות של שר המשפטים מראות שהוא מחפש יועץ משפטי שיציית לממשלה ויכשיר עבורה הפרות חוק", כתבה, וציינה דוגמאות כמו התחמקות מגיוס חובה לסטודנטים בישיבות והתערבות פוליטית בחקירות משטרה.
במכתב נפרד, היא האשימה את הממשלה בפעולה בלתי חוקית לפיטורי "התובעת הכללית במשפט ראש הממשלה", בהתייחס להליכי השחיתות המתמשכים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. למרות שהיועץ המשפטי לממשלה בישראל אינו מועסק ישירות על ידי ראש הממשלה – כמו בארה"ב – החיכוך בין בהרב-מיארה לקואליציה של נתניהו היה מתמיד מאז עלתה לשלטון לאחר בחירות נובמבר 2022.
בית המשפט העליון, שישב כבג"ץ, התערב ב-18 ביולי, וקבע כי כל החלטת קבינט להסיר את בהרב-מיארה תוקפא עד לבחינה שיפוטית. השופט נועם סולברג קבע כי "ההחלטה לא תיכנס לתוקף באופן מיידי, על מנת לאפשר זמן מספיק לבחינה שיפוטית". בהרב-מיארה החרימה את הדיון ב-20 ביולי, תוך שהיא מציינת את ההחלטה וחוזרת על התנגדותה לתהליך.
עד לאחרונה, פיטורי יועץ משפטי לממשלה דרשו המלצה של ועדה מקצועית המורכבת משופטים, מומחים משפטיים ושרים. זה השתנה ב-8 ביוני, כאשר הקבינט הצביע פה אחד על שינוי הנוהל, המאפשר לשר המשפטים ליזום פיטורים באמצעות פאנל של חמישה שרים. החלטה סופית תדרוש אישור של 75% מהקבינט.
האופוזיציה הבטיחה לאתגר כל פיטורים בבית המשפט. חברת הכנסת מטעם "יש עתיד" קארין אלהרר, שתגיש עתירה לבג"ץ, הזהירה כי "הממשלה רומסת כל שומר סף שמונע ממנה לפרק את המדינה". היא הוסיפה: "זה לא פיטורים של תובעת, זה חיסול של המוסד. ייעוץ משפטי ש… מתיישר עם פוליטיקאים – זה לא שומר סף, אלא פה של הממשלה, וזה אסור שיקרה".
בשנת 1997, ועדת בראשות שופט בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר סיפקה את המסגרת המשפטית למינוי ופיטורי יועץ משפטי לממשלה. הוועדה קבעה ארבע סיבות מקובלות לפיטורי יועץ משפטי לממשלה: התנהגות בלתי הולמת, נכות פיזית, חקירה פלילית או כתב אישום, או חילוקי דעות חמורים עם הממשלה המונעים שיתוף פעולה.
יועצים משפטיים לממשלה בישראל מכהנים תקופת כהונה של שש שנים שאינה ניתנת לחידוש.
