ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת העבודה והרווחה, והוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימו דיון משותף ביום שני בנושא הסכנות בהפעלת פעוטונים ללא רישיון, זאת בעקבות מותם הטראגי של שני תינוקות בשבוע שעבר בפעוטון ללא פיקוח בירושלים.
בדיון השתתף שר החינוך יואב קיש, שאמר: "פעוטוני פיראטים הם תופעה שקיימת עשרות שנים. ברור שאנו מנסים להבטיח שכמה שיותר פעוטונים יהיו ברישיון ובפיקוח, אך ללא שיתוף פעולה בין המשטרה, הפרקליטות, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, לא נוכל להתמודד עם זה. חלקם פועלים בבתים פרטיים, במבנים לא ראויים. אין לי את המידע או את הסמכות להיכנס לשכונה ולבדוק דירה ספציפית כדי לראות אם יש בה ילדים או לא. מאז שהאחריות על הנושא הועברה למשרד החינוך, נרשמו אלפי גני ילדים ונכנסו לפיקוח. היו גם גני ילדים שסגרנו, אך חשוב להבין את המורכבות ואת המגבלות שלנו גם כן".
שר החינוך הוסיף: "גני ילדים פרטיים הם חלק מהשוק החופשי. נקבעו כללים לפיהם הפיקוח חל מעל סף של יותר משבעה ילדים, ועל כך ניתן לדון, אך הם ממלאים תפקיד חשוב במערכת החינוך. לנו חשוב לחזק את הפעוטונים המוכרים".
בתגובה לטענות שהועלו בדיון על ידי ח"כ נעמה לזימי (העבודה) בנוגע לקיצוץ בתקציב הייעודי להכשרה פדגוגית ופעילויות למניעת אסונות בפעוטונים, השיב השר קיש: "התקציב יציב על כ-200 מיליון שקל. היו הקצאות מחדש משימוש אחד לאחר. לא היו תוספות כפי שרצינו, אך גם לא היה קיצוץ". לאחר דבריו, הציג גורם משרדי לוועדות את אופן הקצאת התקציבים.
יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) אמר: "האירוע הטראגי בשבוע שעבר הוא תמרור אזהרה כואב למערכת החינוך. אף הורה לא מסכן את ילדו בכוונה. המדינה השאירה הורים עם אמצעים מוגבלים ללא ברירה אמיתית בכשל שלה ביצירת תשתית פיקוח ראויה. כל ילד בישראל חייב לקבל חינוך מפוקח ובטוח – בכל גיל ובכל מצב סוציו-אקונומי".
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) אמרה: "דיון זה נועד ליצור מציאות אחרת ולהבטיח שמה שקרה בירושלים לא יקרה שוב בשום עיר ובשום משפחה. זו האחריות שלנו. זהו אתגר גדול, אך זו חובתנו. הפעוטון הזה פעל יום אחר יום ממש מול עינינו, במציאות שבה יש מחסור בפעוטונים ובצוותים, ומחירי הפעוטונים המפוקחים גבוהים מאוד. אפשר לכתוב אינסוף חוקים, אך ללא פתרונות אמיתיים לבעיות כוח האדם, ההכשרה והתקצוב, הכל יישאר פרוץ".
ח"כ קתרין שטרית (הליכוד), יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, אמרה: "דיברנו על זה והזהרנו מפני זה – הכתוב היה על הקיר. כיום קשה יותר לפתוח דוכן פלאפל מאשר לפתוח פעוטון, וזה חייב להשתנות. מתוך 350,000 תינוקות עד גיל שלוש, שליש נמצאים במסגרות ללא פיקוח, ויש אלפי הורים שכלל לא מודעים לכך. רק עכשיו, בעקבות האסון, הורים החלו לשאול את המטפלות האם הגן מפוקח".
ח"כ יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) אמר: "יש לי 50 שנות ניסיון בגיל הרך, והתנגדתי להעברת התחום למשרד החינוך. פעוטונים אינם כדור, והיה צוות שלם של אנשים שעבד על כך במשרד העבודה. מדוע אין גננות? הן לומדות חינוך לגיל הרך ואז הולכות להייטק, כי לא משלמים להן שכר זהה. במגזר החרדי מקבלים 50% ממה שמשולם במערכות הממלכתי-דתיות והממלכתיות, כי הן עדיין לא זכאיות ל'אופק חדש'". ח"כ גולדקנופף הוסיף: "אין מוסד רשמי אחד ללא רישיון. אם יש מוסד ללא רישיון, זה רק במערכת הממלכתית או הממלכתית-דתית, שיכולים לפתוח גן או בית ספר ללא רישיון, בעוד מוסדות חינוך מוכרים אך לא רשמיים יכולים לחכות ארבעה חודשים לרישיון".
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) אמר: "נכשלנו. הכתוב היה על הקיר. ידענו, שמענו, קיבלנו נתונים על הכשלים. משרד החינוך נמצא בקריסה מוחלטת מלידה ועד אקדמיה. בכירים עוזבים את המשרד, מחנכים מלמדים ללא תעודה, יש מחסור של 3,000 מטפלות לילדינו, ואין פתרונות. נמצא את עצמנו במצב שהורים לא ילכו לעבוד. אנחנו כבר בתוך התהום, וצריך לחשוב איך יוצאים ממנה, וזה לא יקרה ללא תוכנית אמיתית".
פארס טוויל, סמנכ"ל וראש מנהל הרישוי, הפיקוח והאכיפה במשרד החינוך, אמר: "כאשר התחום הועבר לאחריות המשרד בשנת 2022, היו 1,900 פעוטונים מפוקחים. נכון להיום, ישנם למעלה מ-5,000 – כ-2,200 מסובסדים והיתר פרטיים – והמספר עולה באופן קבוע. אנו עושים עבודה נרחבת בתהליך הרישוי – נבנו מערכות מאפס, והושקעו משאבים משמעותיים כדי לאפשר בקרה ופיקוח. המשרד ממשיך להשקיע מיליונים כדי שהתחום יוכל לפעול כראוי עם מערכת החינוך, וניתן לקבל רישיון אפילו ביום אחד, בהתאם לנכונות וליישום של הפעוטון".
