מאת TPS-IL • 25 בדצמבר 2025
ירושלים, 25 בדצמבר 2025 (TPS-IL) — במשך עשרות שנים, כמה מהרשומות האינטימיות ביותר של החיים היהודיים בגרמניה לפני השואה נשמרו בשקט בארכיונים בירושלים, הרחק מכיתות הלימוד בהן נתקלים בהיסטוריה לראשונה. זה עומד להשתנות.
כחלק מציון 70 שנה להיווסדו, מכון ליאו בק בירושלים מסר ל-TPS-IL כי השיק את Entangled Lives, פלטפורמה דיגיטלית חדשה שתשלב, לראשונה, חומרים ארכיוניים נדירים המוחזקים בישראל בתכניות לימוד היסטוריה בבתי ספר בישראל ובגרמניה. בניגוד ליוזמות חינוכיות קיימות המתמקדות בעיקר בשואה, כולל אלו המובלות על ידי יד ושם, הפרויקט מגיע רחוק יותר בזמן, ומציע לתלמידים עיסוק ישיר במסמכים מקוריים וסיפורי חיים אישיים.
על ידי חשיפת תלמידי תיכון למרקם האנושי של ההיסטוריה היהודית הגרמנית מעבר לשואה, הפלטפורמה שואפת להעמיק את ההבנה ההיסטורית ולתרום להתמודדות עם אנטישמיות עכשווית, כך מסר המכון.
“למידה היסטורית, הבנת תהליכים היסטוריים, וכיצד זה משפיע על חיי הפרט, עוזרים לחשוב בפרספקטיבה, ללמוד להבין מורכבות, להטיל ספק ב’פייק ניוז’, ולהתגבר על חשיבה בשחור-לבן,” אמרה ד"ר איירין אואה-בן-דוד, מנכ"לית מכון ליאו בק בירושלים, ל-TPS-IL.
Entangled Lives שואבת מהארכיון הנרחב של המכון הכולל תצלומים, מכתבים, מסמכים ואוספים אישיים שמקורם בגרמניה ונשמרו בירושלים. הפלטפורמה מציגה סיפורי חיים של יחידים שנולדו בגרמניה שדרכיהם התפצלו במהלך תהפוכות המאה ה-20, כולל הגירה לארץ ישראל המנדטורית ולחלקים אחרים בעולם. תלמידים שישתמשו בפלטפורמה יוכלו לעבוד ישירות עם מקורות היסטוריים אותנטיים, ולחקור את החוויה החיה מאחורי התפתחויות היסטוריות מרכזיות, אמרה אואה-בן-דוד.
“זה חורג הרבה מעבר לשואה. המטרה והמשימה היא אכן לחקור היסטוריה זו במובן רחב יותר. בעידן של עומס מידע ואתגרים גוברים בהוראת היסטוריה, חשוב ביותר לחבר את התלמידים למקורות ראשוניים… במובן זה, זה עשוי לסייע במאבק באנטישמיות,” אמרה אואה-בן-דוד.
שני הסיפורים הראשונים המוצגים בפלטפורמה מתמקדים במסלולים שונים בתכלית. האחת היא עליזה נגידי, צלמת ילידת ברלין וציונית נלהבת שעבודתה תיעדה הן את חיי הקהילה והן את מסעה האישי. השני הוא ווילי לויזון, צעיר גרמני שהתגייס לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, נלחם בחזית המזרחית, ונפל בשבי ברוסיה.
הפרויקט הוא מאמץ משותף של מכון ליאו בק והוועדה הישראלית-גרמנית לספרי לימוד (DISBK). הוועדה, שנוסדה בשנת 2010, בוחנת כיצד ישראל וגרמניה מיוצגות בספרי הלימוד של זו של זו ומציעה המלצות שמטרתן לשפר את הדיוק, האיזון והרגישות ההיסטורית. מכון ליאו בק, שנוסד לפני 70 שנה עם מרכזים בירושלים, לונדון וניו יורק, הוא מוסד מחקר מוביל המוקדש להיסטוריה ולתרבות של יהדות דוברת גרמנית.
טל קופל, מורה להיסטוריה מירושלים, אמרה ל-TPS-IL כי “היוזמה תיתן לנו, כמורי היסטוריה, את היכולת לחבר את התלמידים לאנשים אמיתיים ולא לכותרות מופשטות כמו ‘יהודים גרמנים’. עבור דור שמעצב את תפיסת עולמו באמצעות כלים ויזואליים, זהו צעד חשוב בקישור ההיסטוריה היהודית להווה.”
אואה-בן-דוד אמרה כי גרסה ראשונית של הפלטפורמה כבר נגישה למורים, ומהדורה מלאה צפויה בחודשים הקרובים.
נושאים קשורים
