מאת פֶּסַח בֶּנסוֹן • 4 בנובמבר 2025
ירושלים, 4 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על הממשלה ביום שלישי בנוגע לטיפולה בכספי המלחמה, וקבע כי ניהול כושל, היעדר אחריותיות והיערכות לקויה סיבכו את תגובת המדינה לאחד מהסכסוכים היקרים ביותר בהיסטוריה שלה.
"כ-30 אחוז מתקציב המלחמה האזרחי, בסך 3.6 מיליארד שקל (1.1 מיליארד דולר), לא הוקצו לקודי תקציב נפרדים", אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. "זה הפך את המעקב אחר השימוש בכספים למטרות המלחמה לבלתי אפשרי".
מבקר המדינה, הידוע גם כנציב קבילות הציבור, מפרסם באופן קבוע דוחות המבקרים את היערכותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה.
דוחו של אנגלמן מציין כי הממשלה הוסיפה כמעט 25.9 מיליארד שקל (7.9 מיליארד דולר) בהוצאות חירום בחודשים האחרונים של 2023 – 17 מיליארד שקל לפעולות צבאיות ו-8.8 מיליארד שקל (2.7 מיליארד דולר) לצרכים אזרחיים כגון דיור למפונים, פיצוי עסקים ומתן שירותי בריאות. רוב הכסף הזה הוצא במהירות וללא מעקב הולם.
ישראל מימנה את המלחמה כולה באמצעות חוב, מה שהעלה את הגירעון הפיסקלי של המדינה ל-4.1 אחוז מהתמ"ג ב-2023, לעומת עודף בשנה הקודמת. עד סוף 2023, הגירעון הכולל של ישראל הגיע ל-77.5 מיליארד שקל (23.8 מיליארד דולר). הדוח מצטט נתונים של בנק ישראל המעריכים את העלות הכוללת של הסכסוך ב-270 מיליארד שקל (82.9 מיליארד דולר) בין 2023 ל-2025, כולל שיקום, תשלומי ריבית ועלייה צפויה שנתית בתקציב הביטחון של 20 מיליארד שקל (6.1 מיליארד דולר).
חלק ניכר מההוצאות התרחש רק לאחר שהכנסת העבירה תקציב חירום ב-14 בדצמבר 2023 – יותר מחודשיים לאחר תחילת המלחמה. המבקר ציין כי 17.2 מיליארד שקל (5.28 מיליארד דולר) בתשלומי מלחמה שולמו בדצמבר בלבד. "ריכוז התשלומים הזה בסוף שנת הכספים מעלה חששות לגבי תכנון פיננסי, ביצוע ושקיפות במהלך אחת החירומים הלאומיים הקריטיים ביותר של ישראל", נאמר בדוח.
הביקורת גם הדגישה חולשות מערכתיות בהיערכות הכלכלית של ישראל לסכסוך רחב היקף. למרות עשרות שנות ניסיון במלחמה, למשרד האוצר לא היה עתודת חירום ייעודית, מנגנון מימון מהיר או תוכנית מגירה כלכלית מקיפה. "המשרד לא הקצה עתודת תקציב שיכולה לשמש באופן מיידי במקרה חירום גדול", נאמר בדוח. עתודה כזו הוכנסה רק בתקציב 2025, עם 4 מיליארד שקל (1.2 מיליארד דולר) שהוקצו למקרי חירום.
גם התיאום בין גופי הממשלה היה לקוי. חדר המצב של האוצר לחירום, שאמור לפקח על תגובות פיננסיות, "לא כלל נציגים מהמחלקות המרכזיות כמו אגף התקציבים וחשב הכללי", מה שעיכב סיוע לרשויות מקומיות ולמפונים בדרום.
הדוח ביקר גם כשלים ממשלתיים רחבים יותר. לא משרד האוצר ולא הפורום הכלכלי של הקבינט ערכו תרגילי תכנון רציניים למלחמה ממושכת ורב-זירתית. "התרגיל הפנימי המקיף האחרון למלחמה כוללת נערך ב-2011", נאמר בדוח, "ומאז לא נערכו תרגילים לבחינת מוכנות לאירוע כזה".
השפעת המלחמה על כלכלת ישראל הייתה חמורה. צמיחת התמ"ג ירדה מ-2 אחוז ב-2023 ל-0.9 אחוז בלבד ב-2024, בעוד שיחס החוב-תוצר עלה ל-69 אחוז, לעומת 60 אחוז לפני הסכסוך. בנק ישראל העריך הפסד כולל של 90 מיליארד שקל (27.6 מיליארד דולר) בתפוקה הלאומית במשך שנתיים.
"המשך המלחמה 'חרבות ברזל' והשלכותיה הכלכליות מראים שתכנון החירום של המדינה אינו מספק", סיכם הדוח. "משרד האוצר חייב ללמוד מניסיון זה כדי להבטיח שמשברים עתידיים יטופלו בזמן, בשקיפות וביעילות".
משרד האוצר לא הגיב לפניות של שירות העיתונות של ישראל.
כ-1,200 בני אדם נהרגו ו-252 ישראלים וזרים נלקחו בשבי על ידי חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 על דרום ישראל. שרידי 11 חטופים עדיין נמצאים בעזה.
