מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 30 בדצמבר 2025
ירושלים, 30 בדצמבר 2025 (TPS-IL) — פרויקט המטרו השאפתני של תל אביב, שאמור להפוך לפרויקט התשתית הגדול ביותר במדינה, מתמודד עם אתגרים ארגוניים ופיננסיים חמורים שעלולים לעכב את השלמתו ולהוסיף מיליארדים לעלותו, כך עולה מדוח ביקורתי שפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביום שלישי.
“האתגרים עצומים במובנים רבים. עלויות של עשרות מיליארדי שקלים. אלפי משאיות כבדות הוחלפו בלב גוש דן. הוצאה של מיליוני שקלים מחפירות של 300 קילומטר של מנהרות ואתגרים רבים נוספים. העיכובים בהשלמתו גורמים נזק של עשרות מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל,” אמר אנגלמן.
המבקר סוקר באופן קבוע את מוכנותה של ישראל ואת יעילותן של מדיניות הממשלה.
מערכת הרכבת התת-קרקעית באורך 150 קילומטר, המיועדת לשרת יותר משלושה מיליון תושבים ב-24 רשויות במטרופולין תל אביב, נושאת תג מחיר של 177 מיליארד ש"ח (55.69 מיליארד דולר). הפרויקט מהווה כשליש מכלל השקעות התשתית הממשלתיות בשנים הקרובות, מה שהופך אותו לא רק לפרויקט התשתית הגדול ביותר בישראל, אלא גם לאחת ממערכות המטרו השאפתניות ביותר בפיתוח בעולם, לפי המבקר.
הוא הזהיר כי עיכובים בהשלמה גורמים נזק של עשרות מיליארדי שקלים לאזרחים ישראלים, וכי ליקויים בהכנה נאותה עלולים להוביל לדחיית השלמת הפרויקט, שיבוש בחייהם של מיליוני אזרחים והתייקרות משמעותית.
המבקר זיהה מה שהוא כינה כשל קריטי בלב הפרויקט: היעדר גוף מתאם. רשות המטרו, שהוקמה בשנת 2021, פועלת כעת עם חמישה עובדים בלבד. מנהלה, שגויס שלוש שנים לאחר הקמת ועדת האיתור, כיהן רק מספר חודשים לפני שהתפטר באוקטובר 2025, זמן קצר לאחר סיום הביקורת.
“כיצד ייתכן שאין מנהל לרשות המטרו האחראי על פרויקט שעלותו, על פי חוק נכון לשנת 2025, עומדת על 177 מיליארד שקלים כולל הצמדה?” שאל אנגלמן.
הדוח חושף כי גם חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) וגם משרד התחבורה ורשות המטרו לא השלימו את ההכנות לקליטתם של עד 16,000 מומחים ועובדים זרים הנדרשים לפרויקט. בנוסף, ישראל מתמודדת עם מחסור של כ-4,500 מהנדסי בניין, הצפוי לגדול ל-8,000 בשנים הקרובות, ללא תוכניות גיוס מתאימות בהשוואה למגזר הביטחון או הבריאות.
מחסור בציוד מהווה מכשול משמעותי נוסף. מכונות קידוח המנהרות הנחוצות לחפירה אינן נמצאות כעת בישראל, ולמדינה חסר ציוד לטכנולוגיית הקפאת קרקע שטרם נוסתה בישראל. קיבולת המעבדות לבדיקות קרקע אינה עומדת בדרישות הפרויקט, ועלולה לגרום לעיכובים בהשלמת סקרי קרקע ובכך להשפיע על לוחות הזמנים של הבנייה, נמסר בדוח.
הביקורת זיהתה שלושה סיכונים פיננסיים עיקריים. ראשית, הערכות ראשוניות מצביעות על כך שעלות הפרויקט עלולה לחרוג מהתקציב המאושר ב-12 מיליארד ש"ח (3.77 מיליארד דולר). שנית, הכנסות ייעודיות ממיסי השבחה ירדו מהתחזיות הראשוניות של 38-43 מיליארד ש"ח (11.9-13.5 מיליארד דולר) ל-25-30 מיליארד ש"ח (7.85-9.42 מיליארד דולר) עקב הפחתת שיעורי המס. שלישית, הממשלה תידרש לספק עשרות מיליארדי שקלים במימון ביניים לפני שהכנסות ייעודיות יתחילו לזרום, אך משרד האוצר לא הציג מנגנון גישור לממשלה.
התיאום עם חברות התשתיות עדיין אינו שלם. בעוד שנת"ע הגיעה להסכם עם חברת החשמל הממשלתית, הסכמי רמת שירות עם חברות תקשורת לא נחתמו, למרות משא ומתנים ממושכים. פערים דומים בתיאום קיימים גם עם תאגידי מים.
דחיפות המטרו נובעת מההידרדרות במצב התנועה בתל אביב. המטרופולין מהווה 44% מאוכלוסיית ישראל ו-62% מהתוצר העסקי, אך תשתיות התחבורה שלו מהוות רק 50% מהתמ"ג לעומת 71% במדינות מפותחות. ללא המטרו, עלויות עומסי התנועה צפויות להגיע ל-25 מיליארד ש"ח (7.85 מיליארד דולר) בשנה עד 2040, לעומת 10 מיליארד ש"ח (3.14 מיליארד דולר) בשנת 2018.
“פרויקט המטרו הוא פרויקט לאומי ולכן דורש יחס מיוחד מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים,” הדגיש אנגלמן, וקרא לשר התחבורה, שר האוצר ולגופים האחראים לפעול באופן מיידי לתקן את הליקויים ולייעל את העבודה על הפרויקט.
נושאים קשורים
