מפקד הביטחון הפנימי החדש של ישראל נכנס לתפקידו לאחר חודשים של מחלוקת משפטית

מאת פסקח בנסון • 5 באוקטובר 2025

ירושלים, 5 באוקטובר 2025 (TPS-IL) — לאחר חודשים של מחלוקת ומאבקים משפטיים, האלוף במילואים דוד זיני הושבע היום (ראשון) בירושלים לתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ).

“אתה מתחיל את כהונתך במשימה לאומית חשובה בתקופה מורכבת ורבת אתגרים”, אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג לזיני. “עיני כל האומה נשואות אליך – אנו רוצים ביטחון, שלום ושלווה בחברה הישראלית”.

הנשיא שיבח את שירותו הארוך של זיני ואת אופיו, והביע אמון במנהיגותו. “אתה מגיע עם ניסיון רב בתחומי הביטחון והתחומים הקשורים אליהם. אני מכיר את אופיי הטוב ואת כישוריך, ואני בטוח שתצליח במשימתך”, אמר הרצוג.

זיני, בן 58, מחליף את ראש השב"כ היוצא רונן בר. בר התעמת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע למידע שהיה ידוע לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והאם ניתן היה למנוע אותה. בר טען גם כי החלטתו של נתניהו לפטרו הושפעה מניגוד עניינים הקשור לחקירת "קטא-גייט" המתמשכת. הממשלה טענה כי בר היה צריך להתפטר במרץ לאחר שהשב"כ סיים את חקירתו הפנימית בנוגע לאירועי 7 באוקטובר.

בר הודיע על התפטרותו באפריל לאחר שהממשלה פעלה להדחתו. כתוצאה מכך, השב"כ נוהל על ידי ממלא מקום המכונה "ס'" מאז אמצע יוני.

מינויו של זיני התעכב בשל התנגדות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שטענה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא בניגוד עניינים בנוגע למינויים בכירים בתחומי הביטחון. בית המשפט העליון גישר בסופו של דבר על פשרה שאפשרה לנתניהו להמשיך במינוי 60 יום לאחר פסיקה קודמת.

העיכוב של 60 הימים נועד לאפשר לשב"כ להשלים את תפקידו בחקירת פרשת "קטא-גייט" וחקירה נפרדת בנוגע למסמכים מסווגים שדלפו – שניהם קשורים לכאורה למקורבים לנתניהו.

לאחר תקופת ההמתנה, נתניהו הגיש את מועמדותו של זיני לוועדת ייעוץ, אשר לא מצאה כל מניעה אתית או מקצועית למינויו. הממשלה אישרה את ההחלטה פה אחד בשבוע שעבר.

למרות זאת, ההתנגדות נמשכת. ביום ראשון בבוקר, קואליציה של ארגונים וגורמים בכירים לשעבר הגישה עתירה נוספת לבג"ץ נגד מינויו של זיני.

כשיקוף המחלוקת, לא צפויה טקס חילופי תפקידים רשמי במטה השב"כ, ו"ס'" ימשיך לכהן בשב"כ כסגן ראש השירות.

השב"כ, שירות הביטחון הפנימי של ישראל, אחראי על לוחמה בטרור, ריגול נגדי, ביטחון פנים, אבטחת אישים וסייבר. ראש השב"כ היחיד שעזב לפני תום כהונתו בת חמש השנים היה כרמי גילון, שהתפטר בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין בשנת 1995.