ירושלים, 10 ביולי 2025 (TPS-IL) — במדע פורץ דרך שעשוי לשנות את האופן שבו רופאים מאבחנים סרטן דם, מדענים ישראלים פיתחו בדיקת דם פשוטה שיכולה לזהות סיכון ללוקמיה – ובכך להחליף את הצורך בביופסיות פולשניות של מח עצם.
במשך עשרות שנים, אבחון של מחלות דם קשות כמו תסמונת מיאלודיספלסטית (MDS) – מצב הפוגע בהתפתחות תאי דם בריאים ויכול להתקדם ללוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) – דרש ביופסיה של מח עצם, הליך פולשני הכרוך בהרדמה מקומית ואי-נוחות משמעותית. אך המחקר החדש מראה, לראשונה, שדגימת דם שגרתית יכולה לספק את אותה מידע קריטי.
המפתח טמון בתאי גזע נדירים שחודרים מדי פעם ממח העצם אל זרם הדם. מדענים במכון ויצמן ברחובות גילו שתאי גזע נודדים אלו נושאים סימנים גנטיים מוקדמים של מחלה וניתן לנתח אותם באמצעות טכניקות מתקדמות של ריצוף תא בודד.
"הופתענו לגלות שתאי הגזע הנודדים הללו מכילים מספיק מידע כדי לזהות MDS ולהעריך את הסיכון להתקדמות ללוקמיה," אמר פרופ' לירן שלוש. "ממצא זה עשוי להחליף שאיבות מח עצם בבדיקת דם פשוטה ופחות פולשנית."
הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת המוערך Nature Medicine, ימים ספורים לאחר שמעבדות הצוות ניזוקו מטיל בליסטי איראני ב-19 ביוני. בניין שכלל את מעבדת מדעי החיים של המכון, כולל דגימות DNA ורקמה, עכברי מעבדה, מחשבים, ציוד מעבדה ועוד, נהרס יחד עם בניין ריק נוסף שאמור היה להכיל מעבדות כימיה. מספר בניינים נוספים ניזוקו.
המחקר, שנערך בשיתוף פעולה עם חוקרים ישראלים ואמריקאים והובל על ידי ד"ר נילי פוירר, נמרוד רפפורט ואורן מילמן, כולם ממכון ויצמן, לא רק מציג כלי אבחון חדש אלא גם מספק תובנות לגבי הקשר בין הזדקנות למחלה. כשליש מהאנשים מעל גיל 40 מפתחים מוטציות בתאי גזע הדם שלהם. מוטציות אלו מגבירות את הסיכון לא רק ללוקמיה, אלא גם למחלות לב, סוכרת וירידה כללית בתפקוד הפיזי.
"העבודה שלנו מראה שכעת אנו יכולים להציץ אל מח העצם באמצעות דגימת דם סטנדרטית," אמרה ד"ר פוירר. "זה אומר אבחון מוקדם יותר, בדיקות נגישות יותר, ופוטנציאל לתוצאות טובות יותר עבור חולים."
המחקר גם חשף שתאי גזע נודדים אלו יכולים לשמש כשעון ביולוגי, המספק רמזים לגיל הכרונולוגי והביולוגי של אדם. מעניין לציין שהמחקר מצא שבגברים, הרכב התאים הללו משתנה מוקדם יותר בכיוון המגביר את הסיכון לסרטן. זה מסביר את שיעורי סרטן הדם הגבוהים יותר אצל גברים.
"כעת יש לנו הסבר תאי מדוע גברים נוטים יותר לפתח סוגי סרטן אלו," אמר פרופ' עמוס תנאי. "זהו גילוי שעשוי לעצב מחדש את האופן שבו אנו מעריכים סיכון לסרטן והזדקנות."
בדיקת הדם נבחנת כעת בניסויים קליניים רחבי היקף במרכזים רפואיים ברחבי העולם. בעוד שהיישום המיידי הוא אבחון של MDS וסיכון ללוקמיה, חוקרים מאמינים שהטכניקה תוכל לשמש בסופו של דבר לאבחון מגוון רחב של הפרעות הקשורות לדם, באופן מוקדם ופחות פולשני.
שלוש, המשמש גם כרופא בכיר במרכז הרפואי אסותא באשדוד ובשירותי בריאות מכבי, פועל לגשר על הפער בין מחקר לפרקטיקה. הוא עומד בראש בית הספר לרפואה החדש של מכון ויצמן, על שם מרים ואהרון גוטווירט, שאמור להיפתח באוקטובר. בניגוד לתוכניות מסורתיות, בית הספר ישלב באופן הדוק הכשרה קלינית ומחקר ביו-רפואי.
"אנו מעצבים תוכנית שבה הפרקטיקה של הרפואה והגילוי המדעי הולכים יד ביד," אמר שלוש. "שילוב זה חיוני אם אנו רוצים להכין רופאים לעתיד הרפואה המותאמת אישית."
הגילוי פותח דלת לאבחון קל ובטוח יותר של MDS, זיהוי מוקדם של סיכון ללוקמיה, ופרופיל סיכון מגדרי. מכיוון שהבדיקה מבוססת על דגימת דם ולא על הליך כירורגי, ניתן יהיה להרחיב אותה לבדיקות שגרתיות.
יתרה מכך, מכיוון שתאי גזע הדם הנודדים מתפקדים גם כסוג של שעון ביולוגי, הבדיקה יכולה לסייע לרופאים לקבוע באיזו מהירות אדם מזדקן ברמה התאית ולהעריך מתי וכיצד עשויות להופיע מחלות הקשורות לגיל.
למרות הנזק האחרון למתקניהם, הצוות נותר ממוקד בחדשנות. "המדע לא עוצר," אמר תנאי. "גם תחת לחץ, אנו מתקדמים – מביאים כלים טובים יותר ותקווה טובה יותר לחולים ברחבי העולם.
