דו"ח העשור של לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף משרד הגנת הסביבה ומשרד הבריאות, מתפרסם היום ומצביע על כך שבעשור האחרון כלכלת ישראל הפסידה מזון בשווי מצטבר של 211 מיליארד שקל.
למרות שהצרכן הישראלי מבזבז פחות מזון, עם ירידה של 13.3% בבזבוז לנפש, מ-300 ל-260 ק"ג בשנה, עליית יוקר המחיה וגידול האוכלוסייה מבטיחים שהיקף הבזבוז הכולל נותר גבוה באופן יוצא דופן.
בשנת 2024 בלבד, נזרקו בישראל 2.6 מיליון טון מזון, בשווי 26.2 מיליארד שקל. כמות זו מהווה 39% מכלל המזון המיוצר בישראל – שווה ערך ל-1.3% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP). בפלח הצריכה הביתית בלבד, מדובר על בזבוז של 10 מיליארד שקל, עלות שנתית של 10,785 שקל למשק בית. זאת, בעוד שכ-1.5 מיון תושבים בישראל, המהווים כ-485 אלף משקי בית, חיים בתנאי אי-ביטחון תזונתי ואינם בטוחים אם יוכלו לרכוש מזון ראוי ובריא עד סוף החודש.
היקף בזבוז המזון בישראל אינו כלכלי בלבד; הוא גובה מחיר סביבתי ובריאותי כבד. על פי הדו"ח, העלות הסביבתית של בזבוז המזון מוערכת בכ-4.2 מיליארד שקל בשנה, הכוללת בזבוז משאבי מים וקרקע, פליטות מזהמים וטיפול בפסולת.
במקביל, העלות הבריאותית הנובעת מאי-ביטחון תזונתי עומדת על 5.8 מיליארד שקל בשנה, כ-4% מהוצאות הבריאות הלאומיות, ומציבה אתגרים הולכים וגוברים למערכת הבריאות.
מאז פרסום דו"ח מבקר המדינה בשנת 2015, שהצביע על היעדר מדיניות כוללת בנושא, ארגון לקט ישראל מוביל שינוי מהותי במדיניות ובמודעות הציבורית. בעשור האחרון תוקן חוק לעידוד הצלת מזון והצלת מזון וביטחון תזונתי שולבו בתוכנית הלאומית לביטחון תזונתי, והצלת מזון נכללה בקריטריוני הסיוע של משרד הרווחה, תוך קביעת עקרונות למדידה ופעולה בין-משרדית.
בשנת 2025 פורסמה לראשונה תוכנית ממשלתית להפחתת בזבוז מזון, בראשות משרד הגנת הסביבה ובשיתוף משרד החקלאות. התוכנית מציגה ערוצי פעולה ברורים להתמודדות עם האתגר, ולראשונה כוללת גם יעדים לאומיים להפחתת בזבוז והצלת מזון. כלל פעולות אלו נועדו לעצור בזבוז של מיליארדי שקלים ולהיטיב עם הציבור בשכבות הסוציו-אקונומיות הבינוניות והנמוכות הנושאות בנטל כלכלי כבד מאוד.
עידית סילמן, שרת הגנת הסביבה: "דו"ח בזבוז המזון מציג תמונה עגומה שיש לשנותה כעת. משרד הגנת הסביבה, בשיתוף משרד החקלאות, פרסם לאחרונה תוכנית לאומית להפחתת בזבוז מזון בישראל. התוכנית מתווה את הדרך להתמודדות עם בזבוז המזון בישראל ומספקת מענה סביבתי-חברתי-כלכלי לאחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכות המזון בישראל. הצלת מזון היא צעד יסודי בבניית כלכלת מזון בת קיימא, שתפחית את הנטל על משקי הבית, תצמצם פערים חברתיים ותמזער את טביעת הרגל הסביבתית של ישראל. המשרד ימשיך לפעול ליישום התוכנית באמצעות עיגון תקציבי ושיתוף פעולה בין-משרדי ורב-מגזרי לטובת אזרחי ישראל".
גידי קרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "211 מיליארד שקל מזון נזרקו בעשור אחד. זהו כישלון לאומי ללא כל הצדקה מוסרית, סביבתית, חברתית או כלכלית. אחרי עשור של מודעות, הגיע הזמן לפעולה. עלינו להפסיק לזרוק מזון ולהתחיל להציל אותו. לקט ישראל, הארגון הלאומי להצלת מזון, מוכיח מזה שנים שהפתרון קיים – ניתן להציל מזון ראוי, להפוך בזבוז למשאב, ולחבר בין שפע למחסור. במשך 22 שנים, הארגון פועל עם אלפי חקלאים, יצרנים, רשתות שיווק ומתנדבים להצלת מזון איכותי וראוי, המחולק למאות אלפי משפחות בישראל. על פי נתוני הדו"ח, כל שקל מושקע בהצלת מזון מניב ערך של 10.7 שקל לכלכלה הלאומית – פתרון יעיל, מיידי ובר קיימא. המדינה חייבת לפעול להקצאת מימון הולם על מנת להשיג את המטרה הלאומית האחת והברורה: ישראל ללא בזבוז מזון".
ד"ר מורן בלכפלד מנאצי, מנהלת אגף תזונה במשרד הבריאות: "משרד הבריאות רואה בהפחתת בזבוז מזון והצלת מזון חשיבות עליונה להתמודדות עם אי-ביטחון תזונתי וקידום תזונה בריאה ובת קיימא. הגדלת צריכת פירות וירקות בקרב אוכלוסיות אלו יכולה להביא לשיפור משמעותי בבריאותן, ובנוסף לשיפור איכות החיים, גם לחסוך לכלכלה עלויות ניכרות. המשרד שותף לגיבוש התוכנית הלאומית לביטחון תזונתי ולניסוח התוכנית הלאומית לביטחון תזונתי, והוא פועל להפחתת בזבוז מזון על ידי שילוב הנושא ברכש ציבורי ובתוכניות חינוכיות במסגרות השלטון המקומי והחינוך".
חן הרצוג, הכלכלן הראשי ב-BDO ועורך הדו"ח: "בזבוז מזון בהיקף של 26 מיליארד שקל בשנה האחרונה מהווה נזק חמור לביטחון התזונתי, ליוקר המחיה ולאיכות הסביבה. בתקופת המלחמה, כלכלת ישראל שילמה מחיר עקב הגידול בהיקף בזבוז המזון, בעיקר בפלח החקלאי. עלות בזבוז המזון מגולגלת בסופו של דבר לצרכן, והיא מהווה אחד הגורמים לעלייה של כ-15% במחירי הפירות והירקות מאז תחילת המלחמה. אזורי קו העימות בעוטף עזה והצפון אחראים לכ-30% מהתוצר החקלאי, והתוכניות הכלכליות לשיקום הצפון והדרום ולהחזרת הכלכלה לצמיחה לאחר המלחמה חייבות לכלול מדיניות לאומית תפעולית להפחתת בזבוז מזון והגדלת היקף ההצלה.
"מאז פרסום דו"ח בזבוז המזון הראשון של לקט ישראל ו-BDO לפני 10 שנים, העלות השנתית של בזבוז המזון לכלכלה גדלה ב-45%, מ-18 מיליארד שקל ב-2015, ל-26 מיליארד שקל השנה. היעדר מדיניות לאומית ותקציבים להפחתת בזבוז מזון הוא כישלון מתמשך. תקציב המדינה לשנת 2026 חייב להתעדכן כך שיכלול מימון ליישום תוכנית לאומית להצלת מזון כבר השנה".
נושאים קשורים
