ברגעים אלו שבין זיכרון לתחייה, מחויבותנו לזכר הנופלים מתחדדת ומתבהרת.

במשך 25 שנה, טקס זה, כאן בהר הרצל, מסמל עבורנו את הרגע בשנה שבו לב האומה פונה לימי הזיכרון והעצמאות. לאחר סיום הטקס, חיילי צה"ל יצאו לבקר את כל קברי נפלינו אשר נפלו מאז קום המדינה. הם יניחו את דגל המדינה על כל מצבה, לצד פרח ונר", כך פתח הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, את נאומו בטקס "הוקרה לנופלים".

"זהו פרויקט זיכרון היסטורי רגיש, אשר בעיניי, מהווה סמל עמוק למחויבותה של מדינת ישראל לכל אחד מהנופלים, לזיכרון מורשתם, לצו המשימה להיות ראויים להם."

"הנופלים, גברים ונשים כאחד, יצאו למשימותיהם כשעיניהם נשואות אל המדינה, נדרים להגן על אזרחיה ואף להקריב את חייהם למען הגנת המולדת."

"מדי שנה מחדש, האומה מורידה את ראשה ומצדיעה להם."

"כאן בהר הרצל, קבורים הנופלים לצד מייסדי המדינה ולצד מופתים אשר הקדישו את חייהם לבניין המדינה ומוסדותיה. שניהם מופת, כולם דמויות גדולות של עמנו."

כי לא לשווא יצר ובנה אחי,

לנפש ולבית, לנו מלחמה!

יוארה, תל עמל, כינרת וחניתה,

תנו לנו דגלים, ואנו החומה.

"כך כתב נתן אלתרמן בשיר 'שיר הפלוגות'."

"קפטן איתן יצחק אוסטר, זכרונו לברכה, לוחם ומפקד באגוז, הקבור כאן בהר הרצל, ידע לשיר את כל בתי 'שיר הפלוגות' בהיותו בן חמש בלבד."

"ילד כובש שגדל להיות מדריך מוערך בבני עקיבא ו'פעל למצוינות', כפי שסיפרו הוריו. איתן נפל בקרב בלבנון בערב ראש השנה תשפ"ד. יחד עמו, בקרב זה, נפלו: סמ"ר אור מנצור, לוחם מיחידת אגוז, קצין הקישור שלו, סרן איתי אריאל גיאט, קצין ביחידת יהל"ם, וסמ"ר נאזר אטקין, גם הוא לוחם מיחידת אגוז. בדרכם לחלץ את הפצועים והנופלים באירוע, נפלו גם חבריהם ליחידה, קפטן הראל אטינגר וסמ"ר נועם ברזילאי."

"'לוחם אמיתי לא נלחם כי הוא שונא את מי שעומד מולו, אלא כי הוא אוהב את מה שעומד מאחוריו', נהג איתן לומר לחייליו. זוהי המצפן המנחה את כלל אנשי שירות צה"ל – החובה, הקבע והמילואים. הם עומדים במסירות אין קץ מדורות, ובמיוחד מאז השבעה באוקטובר, עם אהבתם לאומה שלמה העומדת מאחוריהם הפועמת בליבם, אשר את ביטחונה כולנו אמונים ומחויבים. אומה שבהיותה לכידה ועמידה היא הכוח ממנו שואב צה"ל את נחישותו וכוחו."

"מתוך התופת של השבעה באוקטובר, יצאנו למערכה רב-זירתית חסרת תקדים בהיקפה ובגישתה השיטתית לפגיעה עמוקה ביכולות חמאס ברצועת עזה, עד אשר הוכנע בתגובה לדרישתנו לשחרור כל החטופים. אנו שולטים כעת ברצועת הגנה קדמית בתוך עזה וממשיכים להיערך לכל תרחיש."

"בגזרה הצפונית, ניהלנו קרב עז מול חיזבאללה, קרב הנמשך ללא לאות עד היום. מעל כל אלה, עמדנו בנחישות מול המשטר האיראני. נכנסנו למערכה ב'כל עוז אריה' והעמקנו את הישגיה ב'שאגת אריה'."

"היא נוהלה כאשר צה"ל נמצא בעליונות טכנולוגית, מודיעינית ומבצעית מוחלטת. אך כל אלה אינם שווים לעומת היתרון האנושי של צה"ל, כפי שבא לידי ביטוי בלחימה העזה של הלוחמים באומץ, בגבורה, במסירות ובקרבנות – בכל הזירות."

"מסר צה"ל לאויבינו ברור – אין נקודה במזרח התיכון שאליה ידו של ישראל לא תגיע."

"נמשיך לעמוד ערניים ונחושים מול כל איום ונשמור על עצמאותה של מדינת ישראל לדורות."

"משפחות יקרות, אל מול אובדן עמוק, אנו נותרים חסרי מילים. השמות והפנים מלווים אותנו בכל יום ובכל משימה; הם התכלית והמגדלור. לא נפסיק ללכת אתכם במסע הקשה של התמודדות עם האבל, לתמוך ולחבק – ברגעי משבר וגעגוע, אך גם ברגעי תקווה, בניין וחיים."

"אנו מחויבים גם לבני ובנות צה"ל הנעדרים אשר יצאו למשימתם ולא שבו; באותה נחישות, אנו ממשיכים ללכת לצד הפצועים, גברים ונשים, המתמודדים עם המחירים הפיזיים והנפשיים שהמלחמה מותירה אחריה. נמשיך להיות לצידם במאבק השיקום, הדורש מהם וממשפחותיהם כוחות אינסופיים."

"ברגעים אלו שבין זיכרון לתחייה, בעת שמדינת ישראל מנהלת את המלחמה המורכבת ביותר בתולדותיה, מחויבותנו לזכר הנופלים מתחדדת וברורה."

"כל דגל המונח ערב יום הזיכרון על קברי נפלינו הוא סימן לאהבתה של אומה שכה ייחלה לשובם של חייליה בשלום מן הקרב, הנושאת את כאב האובדן והגעגוע מאז לא שבו."

כי לא נשוב לאחור, ואין דרך אחרת

אין אומה נסוגה מן התעלות של חייה.

פלוגה צעדה, צעדה בשרשרת,

פניך, מולדת, איתם לקרב!

"יהי זכר הנופלים כרוך בליבנו לעד.