הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה ביום רביעי דיון בנושא ייצוג נאות של נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה.
ח"כ מירב כהן (יש עתיד), שפתחה את כהונתה כיו"ר הוועדה, פתחה את הדיון באומרה: "בחרתי לפתוח את כהונתי בנושא שהוא אבן בוחן של שוויון אמיתי ושירות ציבורי מיטבי: ייצוג נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה. זה לא עוד נושא בין רבים. כשנשים לא מיוצגות בתפקידים בכירים, ההחלטות שמתקבלות פחות שוויוניות, הן מתקבלות מפרספקטיבה מצומצמת, ולכן הן פשוט פחות טובות. לנשים בתפקידים בכירים יש גם השפעה דרמטית על האופן שבו מקבלי החלטות מתייחסים לנשים ולמעמדן".
לדבריה, מציאות זו משפיעה בסופו של דבר על תכנון תחנות אוטובוס, מבחינת תאורה ובטיחות נשים העומדות בהן בחשיכה. "זה משפיע גם על אילו תרופות ייכללו בסל הבריאות ואף על אילו בובות סימולציה ישמשו במבחני ריסוק של מכוניות", אמרה.
יו"ר הוועדה ח"כ כהן הציגה את ממצאי דוח חדש שפורסם על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, החושף מציאות עגומה. על פי הדוח, נכון לסוף שנת 2024, נשים מהוות 64% מכוח העבודה בשירות המדינה, אך ככל שהדרגה גבוהה יותר, כך הייצוג הנשי נמוך יותר. "בראש הפירמידה, ברמות הגבוהות ביותר, אחוז הנשים הוא 9% בלבד", אמרה. "כשבוחנים מנכ"ליות של משרדי ממשלה, התמונה חמורה אף יותר: בממשלה הנוכחית מונתן רק שתי מנכ"ליות – 4% מכלל המינויים – וכיום אין מנכ"לית קבועה. זו לא גזירת גורל או 'ככה זה' – זו בחירה. אם מישהו חושב שזו בעיה נקודתית, הנה דוגמה שמראה כמה היא שיטתית: במשרד האוצר יש 11 ראשי אגפים, וכולם גברים. התפקיד המרכזי ביותר בקביעת סדרי עדיפויות לאומיים, ראש אגף התקציבים, עומד ריק כבר שלושה חודשים, משום שהשר מתעקש למנות גבר, למרות שוועדת המינויים של נציבות שירות המדינה כבר דחתה את המינוי שלוש פעמים והבהירה במפורש שהשר לא פעל כראוי בכל הנוגע לחיפוש נשים לתפקיד. רק אתמול אמר שר האוצר כי הוא "לא מרגיש טוב" עם אי-מינוי נשים. אז, אדוני שר האוצר, יש לי דרך לעזור לך להרגיש טוב יותר – פשוט תמנה נשים".
ג'רי אלמו קפיטל ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שחיברה את הדוח, ציינה כי נכון לשנת 2024, מועסקים בשירות המדינה 88,000 איש, מתוכם 64,000 נשים, אך חלקן היחסי יורד באופן עקבי ככל שעולים במבנה ההיררכי. "ברמות הבכירות, נשים הן מיעוט. ברמה הבכירה ביותר (130), רק 9% הן נשים, וברמה 120, אחוז הנשים הוא פחות משליש", אמרה.
עו"ד ענת תורן אשכנזי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה: "מאז 2003 מונו 246 מנכ"לים למשרדי ממשלה, מתוכם רק 38 נשים. משרדי הביטחון, החוץ, הבריאות והביטחון הלאומי לא ראו מנכ"ליות. בממשלה הנוכחית, הנתונים על מינוי מנכ"ליות מביכים. היתרון המשמעותי של נשים המכהנות כמנכ"ליות הוא שנשים ממנות נשים אחרות. יש פירוט של שרים ושרות, וניכר ששרות ממנות יותר נשים לתפקידי מנכ"ליות, ובכלל. ככל שגודל המשרד גדל, הייצוג של נשים יורד".
נסים מזרחי מנציבות שירות המדינה אמר: "כיום, מתוך 2,160 בכירים בשירות המדינה, 48% הן נשים. הבעיה עם מנכ"ליות מדברת בעד עצמה, והקושי לכפות על הממשלה למנות נשים גדול יותר. בעקבות פסק דין של בג"ץ, נציב שירות המדינה הוציא הנחיה זמנית. הנציב קבע הנחיות מחמירות מאוד לגבי מה שהוועדה צריכה לבחון. נשים מהוות 27% מהעובדים ברמה הגבוהה ביותר".
יו"ר הוועדה ח"כ כהן שאלה: "לאחר פסק הדין של בג"ץ, איזה מנגנון יצרתם כדי להבטיח ייצוג נאות של נשים?" מזרחי השיב: "הוצאנו הנחיה זמנית לגבי מה שהוועדה צריכה לבחון. זה מחייב שרים לראיין מספר נשים ולתעד את התהליך".
ח"כ עדי אדמוני (יש עתיד) אמרה: "הדיון היום הוא מעליב – כל כך קשה למצוא נשים לתפקידים בכירים, כל כך קשה לאתר אותנו, למצוא אותנו ולתעד אותנו. השינוי כבר קרה, ועכשיו אנחנו ברגרסיה". אושרה פרידמן, סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, אמרה: "היה לנו זמן קצר לסייע במציאת מועמדות לתפקיד ראש אגף התקציבים. שלחנו את המודעה ל-70 נשים, ורק מועמדת אחת לא עמדה בתנאים. לאחר שהעברנו את הפרטים, לא קיבלנו משוב. היו לנו יומיים למצוא את המועמדות. לרוב התפקידים יש לנו 12 יום. זה לא מספיק רק לשלוח מודעה לנשים, אנחנו צריכים לתמוך בהן ולהכין אותן לתהליך, ומסגרת הזמן הסבירה צריכה להיות רחבה יותר". אייל זנדברג, ראש המחלקה למשפט ציבורי במשרד המשפטים, אמר: "זו הפעם הראשונה שאני שומע שהיו לכם רק יומיים".
בכירה במשרד החוץ חמוטל רוגל פוקס אמרה: "במשרד, יש תשע סמנכ"ליות, שווה במספר לסמנכ"לים גברים. יש 74 ראשי אגפים, הרבה יותר ממספר ראשי האגפים הגברים. יש 77 ראשי משלחות גברים, כולל מינויים פוליטיים, לעומת 22 ראשי משלחות נשים. יש לנו הרבה עבודה לעשות בתחום זה. לנשים יש תפקיד משמעותי בדיפלומטיה. נשים מגישות פחות מועמדויות לראשי משלחות. גילינו שהחסמים העומדים בפני נשים רבים יותר. קשה יותר לגבר לעקוב אחר אשתו לחו"ל, ונשים הן אלו שמטפלות בהוריהן".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה: "כולנו מופתעים שלא מצליחים למנות נשים, אבל מה ההפתעה? זו הכנסת עם אחוז הנשים הנמוך ביותר, עם 29 חברות כנסת, וב-2025 יש לנו חמש שרות, אחרי ממשלה עם תשע שרות ומנכ"ליות. על מה אנחנו מופתעים? נכון, יועצים משפטיים נותנים את כל ההנחיות למנות נשים, כפי שקבע בג"ץ, אך הממשלה לא רואה בהנחיות משפטיות משהו להישען עליו; להיפך. הדיון אינו מנותק ממה שקורה בבניין הזה, שבו חוות דעת משפטיות נדחקות הצידה".
ח"כ שלי טל-מרון (יש עתיד) אמרה: "ברור שדיון מקצועי חשוב מאוד, אבל מה שקרה השבוע בבית הזה לחברות כנסת נבחרות הוא דוגמה ברורה לכך שנשים אינן בחזית קבלת ההחלטות. עצם העובדה ששרים השתמשו באלימות מילולית קשה נגד חברות כנסת, כמעט אלימות פיזית, זה משהו שאסור לנו לקחת בקלות ראש. זה חמור ביותר".
עפרה אש, מנכ"לית פורום דבורה, אמרה: "העתירה שלנו הובילה לשינוי. אחד התחומים שיש לו את ההשפעה הגדולה ביותר הוא תחום הביטחון. בוועדת חוץ וביטחון יש שלוש נשים מתוך 13 חברים. שם אחד מ-32 חברי פורום המטה הכללי הוא אישה. ערכנו סקר ב-2024 האם אישה יכולה להיות שרת ביטחון בישראל, ו-78% אמרו שאישה יכולה להיות טובה כמו גבר, אך רק 21% מאמינים שזה יקרה ב-15 השנים הקרובות. למעלה מ-120 נשים כיהנו כשרות ביטחון בעולם".
רחלי סונגו מהרשת לנשים בישראל אמרה: "יש אפס מנכ"ליות, וסביר להניח שלא יהיה שום חוק שישנה זאת. על סדר היום של הכנסת נמצאים חוקים שמטרתם להחליש את נציבות שירות המדינה. הייצוג הקטן של נשים נחלש עוד יותר".
ח"כ עדי אדמוני אמרה: "יש אפס מנכ"ליות במשרדי ממשלה. הממשלה הזו שונאת נשים. אני לא יכולה להשתתף בדיון על תרומתן של נשים לתפקיד. צריך לתקן את חוק שוויון זכויות".
הודעת הכנסת • 5 בנובמבר 2025
