ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל דנה במאמצי הצבא למניעת התאבדויות בקרב חיילים; ח"כ שטרן, היו"ר: "התמיכה הנפשית היא חובה מוסרית שמצילה חיים

​הוועדה לתקציב הביטחון, בראשות ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), התכנסה ביום שלישי לדון במאמצי צה"ל למניעת התאבדויות בקרב חיילים.
 
יו"ר הוועדה ח"כ שטרן פתח את הישיבה ואמר: "מה שמשך את תשומת ליבנו הוא המספר החריג של התאבדויות לאחרונה. התמודדנו עם סוגיה זו בעבר, אך היא עלתה מחדש בעוצמה רבה יותר בעקבות חזרתם של חיילים מן הלחימה בעזה.
 
"לסוגיה זו יש שתי מטרות: הראשונה היא כיצד להפחית את התופעה. לצה"ל יש ניסיון בסוגיה זו. כאשר הוקמו בעבר צוותי משימה, צה"ל הצליח להפחית את מספר ההתאבדויות בעשרות אחוזים. עלינו להמשיך ולבחון אילו צעדים ניתן לנקוט וכמה מקום הם מקבלים בתוך משפחותיהם, החברה ומקומות עבודתם. המטרה השנייה היא להציע נחמה למשפחות השכולות, במונחים של הכרה חלקית או מלאה של הנפטרים כחללי צה"ל. אם מערכת הביטחון תמצא דרך לעשות זאת, נברך על כך כמובן", אמר.
 
נטע, אחותו התאומה של נווט בחיל האוויר, רס"ן (מיל') אסף דגן, אשר שם קץ לחייו, אמרה: "באתי לדבר בשם אלו שאינם מבקשים עזרה. איני כאן כדי להאשים, אלא כדי שישמעו, כדי שנוכל ללמוד ממקרה של אסף ולהביא לשינוי. אסף ביקש לראות קצין בריאות הנפש מספר פעמים במהלך שירותו. אמי התקשרה למפקדיו לאחר ששמה לב לתסמיני PTSD. הם הגיבו באמפתיה אך לא במקצועיות. הם לא זיהו שיש מולו חייל פצוע – פצוע נפשית. חודש לפני מותו, אמי הזהירה קצין בכיר בחיל האוויר שאסף עומד להתאבד. כל מפקדיו היו מודעים, אך לא הייתה תיאום ביניהם. הסובבים את אסף הבינו ודיווחו על חששות. אני מבקשת מהמערכת לעשות כל שביכולתה לזהות את אלו שאינם מבקשים עזרה, ולהקדיש את כל המשאבים הדרושים לטיפול. מודעות והכרה מוסדית יכולות להציל חיים. התאבדות אינה גזירת גורל – יש לנו את הכוח לחולל שינוי. הם היו שם בשבילנו, עכשיו תורנו להיות שם בשבילם".
 
תא"ל אמיר ודמני, ראש מטה אגף כוח האדם בצה"ל, הציג נתונים המראים כי 16 חיילים שמו קץ לחייהם מתחילת השנה; 21 חיילים התאבדו בשנת 2024; בשנת 2023 היו 17 מקרי התאבדות בקרב חיילי צה"ל, ו-14 מקרים בשנת 2022. בעוד שמספר ההתאבדויות בקרב חיילי שירות חובה לא השתנה באופן משמעותי, חלה עלייה משמעותית בקרב אנשי מילואים, לדבריו, וציין כי השנים 2024 ו-2025 ראו גיוס של מאות אלפי אנשי מילואים שלא שירתו לפני אירועי ה-7 באוקטובר.
 
תא"ל ודמני הצהיר גם כי מספר קציני בריאות הנפש עלה לכ-200 בשירות סדיר ו-800 במילואים, וכי הוקמה ועדה מיוחדת – בהוראת שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אגף כוח האדם – להערכת תמיכה בחיילים משוחררים שאינם בשירות פעיל.
 
תא"ל ודמני הוסיף: "צה"ל מתייחס לנושא ההתאבדויות ברצינות רבה ופועל באופן שיטתי ומתמשך לאורך השנים להפחתה ומניעה של מקרים כאלה באמצעות מגוון כלים ותהליכים. מאז ה-7 באוקטובר, אנשינו פועלים באזורי לחימה שונים, ומערכות התמיכה שלנו מותאמות בהתאם – מתרחבות, משתפרות ומעמיקות בהתאם לתקופה. אנו פועלים בדרכים רבות להעלאת המודעות בצבא ולהנגשת מרכזי תמיכה. הקמנו גם ועדה ייעודית לבחינת תמיכה בפורשים משירות סדיר או מילואים. המציאות משתנה, ועלינו להסתגל. כל מקרה התאבדות הוא אחד יותר מדי. למרות שהמספרים הכוללים עולים, חשוב לציין שכאשר בוחנים מקרים בודדים, עדיין איננו יכולים לומר שמדובר בגלים. עם זאת, נמשיך לעקוב – כי מדובר בחיי אדם".
 
סא"ל ד"ר כרמל קלה, ראש ענף קליני בחיל הרפואה בצה"ל, אמרה: "לאור האתגרים הייחודיים העולים מן המלחמה, שירותי התמיכה הורחבו עוד לפני המלחמה ונמשכים בפיתוח. הוקם מוקד טלפוני הפועל 24/7 עבור חיילים. יחידת התגובה הקרבית, המספקת תמיכה לאנשי מילואים שאינם בשירות פעיל, הורחבה. היחידה כוללת כעת עשרות אנשי מקצוע – מטפלים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצים – המציעים שירותים פסיכיאטריים, טיפול קבוצתי וסיוע בתהליכי הכרה רשמית.
 
"היחידה הורחבה משמעותית במהלך המלחמה. זמני ההמתנה קצרים יחסית – כשבוע עד שבועיים. הוקם ענף חדש לחיילים עם תסמיני PTSD, והמרכז הקבוע לחיילים בשירות סדיר הורחב. מספר קציני בריאות הנפש בכוחות סדירים ובמילואים גדל משמעותית במהלך המלחמה. הם פרוסים באופן נרחב בכל יחידות צה"ל, ואף נכנסים לאזורי לחימה בעת הצורך, במיוחד בעזה", אמרה ד"ר קלה.
 
ח"כ קתרין שטרית (ליכוד) אמרה: "כמי שנחשפה לנתונים מטרידים ולמגמות הצפויות, כחברה בוועדה למען בריאות הנפש ומניעת התאבדויות, אני מזהירה שאנו עומדים בפני צונאמי. לא ייתכן שאיננו מקבלים נתונים קונקרטיים מהצבא בנוגע למספר הפניות לוועדות הערכה פסיכולוגיות צבאיות. בנינו ובנותינו הטובים ביותר נושאים בנטל כבד גם לאחר שעזבו את שדה הקרב. אין לנו את הפריבילגיה או הזמן לחכות. אני דורשת שהצבא יקים ועדה בעלת סמכויות ויעדים ברורים – בשקיפות מלאה".
 
יו"ר הוועדה ח"כ שטרן סיכם: "יש מערכת מרשימה שלא היינו מודעים לה במלואה – אך עדיין יש מקום לשיפור. שמחתי לראות את נציגי צה"ל מקשיבים בריכוז. לצערי, איננו יכולים למנוע טראומה, אך אנו יכולים להבטיח שאף אחד לא יתמודד איתה לבד. תמיכה פסיכולוגית היא חובה מוסרית. היא מצילה חיים ממש".
​