מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 22 באוקטובר 2025
ירושלים, 22 באוקטובר 2025 (TPS-IL) — לראשונה, ארכיאולוגים בירושלים חשפו כתובת אשורית המתוארכת לתקופת בית ראשון, המציעה עדות נדירה להתכתבות רשמית בין האימפריה האשורית לממלכת יהודה. שבר החרס הזעיר בכתב יתדות מספק את העדות הפיזית הראשונה להתכתבות כזו, ומציע הצצה נדירה למתח הפוליטי ולקונפליקטים אפשריים – כגון עיכוב בתשלום מס או מרד – שעיצבו את יחסיהם הסוערים.
"סינתי את העפר ופתאום שמתי לב לשבר חרס עם קישוט מוזר. כשבחנתי אותו מקרוב, נראה לי שזה כתב יתדות, אבל זה נראה בלתי סביר לחלוטין. צרחתי מהתרגשות," סיפרה הארכיאולוגית מוריה כהן. "באופן אישי, המחשבה שאחרי 2,700 שנה אני האדם הראשון שנוגע בחרס הזה בידיים שלי היא מרגשת בצורה בלתי רגילה. זו תגלית של פעם בחיים."
השבר, שגודלו 2.5 סנטימטרים בלבד, נמצא ליד הכותל המערבי. הוא נושא כתובות באכדית, שפת אשור, ומתוארך לכ-2,700 שנה לפני זמננו. הוא התגלה במהלך חפירה מדעית בהובלת ד"ר אילה זילברשטיין מרשות העתיקות, בשיתוף עם עמותת אל-עד ובתמיכת האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב.
"זוהי תגלית יוצאת דופן," אמרה זילברשטיין. "הכתובת מספקת עדות ישירה להתכתבות רשמית בין האימפריה האשורית לממלכת יהודה. התגלית מחזקת את הבנתנו את עומק הנוכחות האשורית בירושלים, ואת היקף השפעתה ומעורבותה בניהול ענייני הממלכה היהודאית."
ניתוח מצביע על כך שהשבר היה ככל הנראה חלק מחותם מלכותי, או בולה, ששימש לסגירת מכתב רשמי מהחצר האשורית. אשירולוגים ד"ר פיטר זילברג וד"ר פיליפ ווקוסאבלייביץ' הסבירו: "בולות או חותמות מסוג זה נשאו הטבעה שלעיתים לוו בכתובת קצרה בכתב יתדות אשורי שציינה את תוכן השליחה או את יעדה. אלו נבדלים בגודלם ובצורתם מהטבעות יהודאיות מקומיות."
הכתובת נראית כמתייחסת לעיכוב בתשלום מס או התחייבות אחרת לאשור, ומציינת תאריך יעד התואם את הראשון בחודש אב, ומתייחסת לקצין מרכבות בכיר האחראי על העברת מסרים מטעם החצר המלכותית. אף שהטקסט אינו מזכיר את מלך יהודה ישירות, חוקרים משערים שהוא נשלח לחצרו של חזקיהו, מנשה, או בתחילת מלכותו של יאשיהו, תקופה שבה יהודה הייתה מדינת חסות של אשור.
"בעוד שאיננו יכולים לקבוע אם דרישה זו נבעה מעיכוב טכני בלבד או ממהלך פוליטי מכוון, עצם קיומו של פנייה רשמית כזו מצביע על חיכוך בין יהודה לממשל האימפריאלי," אמרו החוקרים. חלק מהמלומדים בוחנים את האפשרות שהכתובת קשורה לתיאור המקראי של מרד המלך חזקיהו בסנחריב, מלך אשור.
ניתוח פטרוגרפי מצביע על כך שהשבר לא יוצר מקומית אלא הגיע מאחד ממרכזי המנהל האשוריים כגון נינוה, אשור או נמרוד.
"ההרכב המינרלי של הבולה מתאים באופן כללי לגיאולוגיה של אזור אגן החידקל. ניתוח כימי נמצא בעיצומו כדי לקבוע במדויק את מקורו," הסבירה ד"ר ענת כהן-ויינברגר מרשות העתיקות.
שר המורשת הישראלי, הרב עמיחי אליהו, שיבח את התגלית. "תגלית נדירה זו ממחישה, שוב, את שורשינו העמוקים בירושלים, שהיא המרכז הרוחני והלאומי של העם היהודי," אמר.
הכתובת תוצג לציבור בירושלים ביום חמישי.
