ירושלים, 31 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — אחד הדוגמאות העתיקות ביותר של טכנולוגיית תאורה אנושית – פתילות מנורה בנות 4,000 שנה שנשתמרו בתוך מנורות שמן מחרס – התגלה במהלך עבודות הכנה לפיתוח שכונה חדשה, כך הודיעה רשות העתיקות הישראלית ביום ראשון.
"זהו גילוי ייחודי שלא ציפינו שניתן יהיה למצוא באקלים הים-תיכוני הלחות; פתילות אלו הן בין המעטים מתקופתן שידועים לנו בעולם", אמרו ד"ר נעמה סוקניק וד"ר יונתן מאור, שניתחו את הפתילות.
"למרות שפתילות היו מוצר תאורה נפוץ בעולם העתיק, העובדה שהן עשויות מסיבים אורגניים מקשה על גילוין בחפירות ארכיאולוגיות. גם במקרים בהם החומר האורגני נשמר, כמו באקלים מדברי, קשה לזהות פתילה אלא אם היא נמצאת בתוך כלי הבעירה, מכיוון שאין לה מאפיינים מיוחדים המבדילים אותה מקבוצת סיבים, חוטים או חבלים", אמרו סוקניק ומאור.
"כל זה מסובך על ידי העובדה שהפתילה נועדה לבעירה, ולכן, מכוח תפקידה, היא אינה נשמרת לאחר השימוש בה. העובדה שנמצאו שלוש פתילות – אחת מהן שרדה בשלמותה, ובאקלים הלחות של מישור החוף – מפתיעה מאוד", הוסיפו.
המנורות והפתילות נמצאו בקברים המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית (כ-2500–2000 לפנה"ס), יחד עם כלי חרס, עצמות בעלי חיים, כלי נשק ממתכת ותכשיטים. לדברי מנהלי החפירה, ד"ר גלעד איתך, יוסי אלישע ויניב אגמון, הן שימשו ככל הנראה הן באופן פרקטי והן באופן סמלי בטקסי קבורה.
הגילוי שופך אור חדש לא רק על חיי היומיום בעולם העתיק, אלא גם על טקסים ומנהגים המהדהדים אלפי שנים לאחר מכן, אמרו מנהלי החפירה.
"האש הבוערת במנורה נקשרה לכוח קסום מאז ראשית האנושות, בזכות יכולתה לספק אור וחום, ויכולתה להפוך חומרים בדרכים שונות, כולל שריפה, התכה וחימום", הסבירו איתך, אלישע ואגמון. "בדיוק כמו היום, לפני אלפי שנים, האש הבוערת במנורה סימלה את הנשמה האנושית. המונח העברי הנפוץ בו אנו משתמשים כיום, 'נר נשמה', מקורו כנראה לפני אלפי שנים".
בדיקות מעבדה מצאו עקבות פיח על הסיבים, מה שמוכיח שהפתילות אכן היו בשימוש.
אך מפתיע אף יותר היה ממה שהפתילות היו עשויות.
"לא סביר שטקסטיל יקר כמו פשתן היה נארג במיוחד עבור פריט המיועד לבעירה", אמרה סוקניק. "אנו משערים שהפתילות היו ממוחזרות מטקסטילים אחרים, לאחר שמטרתן המקורית הושלמה. על פי הניתוח שלנו, אנו יכולים לשחזר פתילה זו כעשויה מטקסטיל שנגזר לרצועות ארוכות שטווי יחד. השימוש המשני בטקסטילים מעיד על התנהלות כלכלית חכמה, בה חומרי גלם יקרים נוצלו באופן מקסימלי. הדבר מעיד על יצירתיות, חיסכון, ומראה שאנשים מיחזרו חפצים כבר לפני 4,000 שנה".
החפירה היא חלק מעבודות הכנה לפיתוח שכונה חדשה בעיר יהוד במרכז הארץ.
ניתוח של הפתילות פורסם בכתב העת של רשות העתיקות, "קדם", העובר ביקורת עמיתים.
