מאת פֶסַח בנסון • 11 בנובמבר 2025
ירושלים, 11 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — בדיקת DNA חדשה מעניקה למדענים ולגורמי בריאות הציבור דרך חסרת תקדים לעקוב אחר מחלת הלשמניאזיס, מחלה טפילית המשפיעה על בני אדם ובעלי חיים. חוקרים בישראל פיתחו שיטה המזהה מיני זבובי חול, מאתרת טפילי Leishmania וקובעת את מקור ארוחות הדם של החרקים מדגימה בודדת, מה שפותח אפשרויות חדשות לבלימת המחלה.
לשמניאזיס היא מחלה טפילית הנגרמת על ידי פרוטוזואה מהסוג Leishmania. היא מועברת בעיקר באמצעות עקיצת נקבות זבובי חול נגועות. המחלה נחשבת ל"מחלה טרופית מוזנחת" על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) מכיוון שהיא משפיעה על מיליונים ברחבי העולם, בעיקר באזורים עניים או כפריים, אך זוכה לתשומת לב גלובלית מוגבלת בהשוואה למלריה או קדחת דנגי.
בהתאם למקום בו הטפיל מדביק את הגוף, לשמניאזיס יכולה לגרום לפצעי עור שעלולים להשאיר צלקות והרס רקמות חמור באף ובגרון. צורתה המסוכנת ביותר מדביקה איברים פנימיים כמו הטחול, הכבד ומח העצם, והיא קטלנית ללא טיפול.
המחקר, בהובלת פרופ' גד בנת מהפקולטה לרפואה וטרינרית ע"ש קורט באוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף פעולה עם המעבדה לאנטומולוגיה במשרד הבריאות הישראלי, ניתח כמעט 2,000 זבובי חול ברחבי ישראל. באמצעות טכניקת HRM PCR ברזולוציה גבוהה, הצוות זיהה שנים-עשר מיני זבובי חול, ארבעה מיני Leishmania — L. major, L. tropica, L. infantum, ו-L. donovani — ועשרים וחמישה מקורות דם של בעלי חיים, כולל חתולים ביתיים, פרות, שפני סלע וארנבות.
"על ידי איחוד מעקב וטרינרי ובריאות הציבור, אנו יכולים כעת לעקוב אחר מסעו של הטפיל מבעל החיים לחרק לבני אדם בדיוק חסר תקדים", אמר בנת. "שיטה זו משנה את האופן שבו אנו מנטרים מחלות זואונוטיות בשטח."
טכניקת HRM PCR מהווה התקדמות משמעותית מכיוון שהיא יכולה לבצע שלוש משימות בו-זמנית מדגימה בודדת: קביעת מין זבוב החול, זיהוי זיהום Leishmania, וזיהוי מקור ארוחת הדם. שיטות קודמות דרשו בדיקות מרובות והיו איטיות יותר, יקרות יותר ופחות אמינות. המערכת החדשה השיגה שיעור הצלחה של 96.7% בזיהוי בעל החיים הפונדקאי, ומספקת תמונה כמעט מלאה של מסלולי ההדבקה.
המחקר חשף דפוסים אקולוגיים ברורים. וקטורים הנושאים L. major ו-L. donovani היו מרוכזים באזורים הדרומיים הצחיחים של ישראל, בעוד ש-L. tropica ו-L. infantum היו נפוצים יותר במרכז ובצפון. כמה מיני זבובי חול נמצאו גם מחוץ לתחומי המחיה ההיסטוריים שלהם, מה שמרמז ששינויים סביבתיים או אקלימיים עשויים להרחיב אזורי הדבקה. חוקרים גם מצאו שחתולים ביתיים, שפני סלע, ארנבות ופרות היוו יותר ממחצית מכלל ארוחות הדם, מה שמדגיש את התפקיד הקריטי של בעלי חיים בקיום המחלה.
הידיעה אילו מיני זבובי חול קיימים והיכן הם נמצאים יכולה לסייע לרשויות בריאות הציבור למפות אזורי סיכון ולחזות התפרצויות. על ידי זיהוי בו-זמני של טפילי Leishmania בזבובי החול, השיטה מראה אילו חרקים נושאים את המחלה באופן פעיל.
יתרה מכך, שיטת ה-HRM יכולה לאתר את מקור ארוחת הדם של זבוב החול, ולחשוף אילו בעלי חיים מקיימים את המחלה. מידע זה יכול לאפשר לווטרינרים ולמנהלי חיות בר למקד בעלי חיים ספציפיים לצורך מעקב או התערבויות. על ידי שילוב נתונים על מיני זבובי חול, נוכחות טפילים ופונדקאים מבעלי חיים, הרשויות יכולות לתכנן התערבויות ממוקדות כגון ריסוס קוטלי חרקים ממוקד, טיפול במאגרים ביתיים, או קמפיינים להעלאת מודעות קהילתית באזורים בסיכון גבוה.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי PLOS Neglected Tropical Diseases.
