מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 16 בנובמבר 2025
ירושלים, 16 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — מדענים ישראלים זיהו את הגורמים המובילים למקרי תמותה המוניים של קיפודי ים ברחבי העולם ופיתחו כלי חדשני ולא פולשני לניטור חיים ימיים, כך הודיעה אוניברסיטת תל אביב. הממצאים חושפים כי פתוגנים, סערות וטמפרטורות קיצוניות הם המניעים העיקריים לאירועי תמותה המוניים אלו, תוך הצגת שיטה חדשה לדגימה גנטית תת-ימית הדומה לבדיקת קורונה.
קיפודי ים ממלאים תפקיד חיוני בשמירה על האיזון העדין של מערכות שוניות אלמוגים על ידי אכילת אצות המתחרות באלמוגים על אור שמש. הירידה הפתאומית והמהירה של יצורים חיוניים אלו מהווה איום חמור על שוניות ברחבי העולם. שוניות אלמוגים משמשות כמשתלות ובתי גידול למינים ימיים אינספור, ומספקות מחסה, מזון והגנה מפני טורפים. הן גם משמשות כמחסומים טבעיים, מפחיתות שחיקת חופים ומגנות על קווי החוף מפני נזקי סערות, תוך לכידת פחמן שאחרת היה נכנס לאטמוספירה, ובכך מסייעות בהפחתת שינויי האקלים.
מערכות אקולוגיות חיוניות אלו כבר מתמודדות עם לחצים משמעותיים מטמפרטורות ים עולות, זיהום, דיג יתר ופעילויות אנושיות אחרות, המעלות את הסיכון להישרדותן – ולמינים התלויים בהן.
בניתוח מטא-אנליזה שפורסם בכתב העת המדעי Biological Reviews, ד"ר עומרי ברונשטיין מאוניברסיטת תל אביב וסטודנטית לדוקטורט ליסה שמידט סקרו 110 אירועי תמותה המונית (MMEs) שתועדו מדעית בקרב קיפודי ים בין השנים 1888 ל-2024. הם מצאו כי פתוגנים היו אחראים ל-33% מהמקריות, אירועים קטסטרופליים כמו סערות או מחסור בחמצן היוו 25%, טמפרטורות קיצוניות 24%, פריחות אצות 11%, ופעילות אנושית, כולל זיהום והרס בתי גידול, 7%. רוב האירועים שדווחו היו מרוכזים בחצי הכדור הצפוני, במיוחד בארצות הברית, מערב אירופה ויפן, המשקפים את האזורים עם הכי הרבה מחקר ומימון.
“זוהי מטא-אנליזה של כל הספרות המדעית בנושא,” אמר ברונשטיין. “עבור כל אירוע תמותה המונית, מיפינו היכן ומתי הוא התרחש, אילו מינים הושפעו – והכי חשוב – מה היו הגורמים. פתוגנים הם הגורם המוביל לתמותה המונית בקרב קיפודי ים. בעוד שהתחממות גלובלית תורמת ללחץ סביבתי, לא כל מקרי התמותה קשורים ישירות לחום. מים חמים יותר עשויים להפחית חמצן ולהגביר את פעילות הפתוגנים, וליצור שילוב קטלני.”
צוותו של ברונשטיין זיהה לראשונה התפרצות עולמית בשנת 2023 בקרב קיפודי ים ארוכי קוצים (Diadema setosum) לאורך חופי הים האדום. האשם היה טפיל צילייטי שהיה אחראי בעבר להכחדת מינים בים הקריבי, וההתפרצות התפשטה מאז לאוקיינוס ההודי, הופיעה מחדש בים הקריבי, וכעת נחשבת למגפה עולמית המאיימת על אוכלוסיות קיפודי ים.
“בכמה אתרים באילת ובסיני, התמותה הגיעה ל-100% תוך 48 שעות, והותירה שלדים במקום בו שגשגו בעבר אוכלוסיות בריאות,” אמר ד"ר ברונשטיין. “אנו חוששים שתהליך דומה מתרחש ברחבי העולם, במיוחד בקרב קיפודי ים ארוכי קוצים. קיפודי ים חיוניים לבריאות שוניות האלמוגים. הם הגננים של השונית, אוכלים אצות שאחרת היו מחניקות את האלמוגים. אובדן קיפודי ים אלו עלול לערער מערכות אקולוגיות ברחבי העולם, בדיוק כפי שקרה בים הקריבי בשנת 1983 כאשר ה-Diadema antillarum הדומיננטי מת במספרים עצומים.”
כדי להתמודד עם אתגר הניטור של מחלות ימיות מבלי לפגוע בבעלי חיים, ד"ר ברונשטיין וסטודנטית לתארים מתקדמים מאי בונמו פיתחו ערכת דגימה גנטית חדשנית, המתוארת בכתב העת Molecular Ecology Resources. הערכה מאפשרת לחוקרים לאסוף דגימות DNA מתחת למים באמצעות מכשיר דמוי מטוש, תוך שימור הדגימות לצורך ניתוח מבלי להסיר או לפגוע בבעל החיים.
“הכלים העיקריים כיום לזיהוי בעלי חיים ופתוגנים הם גנטיים,” אמר ד"ר ברונשטיין. “אך דגימה דורשת לעיתים קרובות שיטות פולשניות, שעלולות לפגוע בבעלי החיים או להפר תקנות שימור מחמירות. מטוש התת-ימי שלנו מתגבר על כך. חוקר מנגב בעדינות את בעל החיים, מכניס את המטוש לצינור עם ממברנה מגינה, ונועל אותו. צוללן יחיד יכול לאסוף עשרות דגימות בצלילה אחת, כמעט בכל תנאי.”
הערכה נבדקה בהצלחה בסביבות מרוחקות ומאתגרות, כולל ג'יבוטי ואי ראוניון, וכבר אפשרה את המחקר הגנטי הנרחב ביותר של קווצי עור במפרץ אילת. המחקר הוביל לגילוי מספר מינים חדשים ולסיווג מחדש של מינים אחרים שלא היו ידועים למדע.
“זהו פתרון פשוט ואלגנטי לאחד האתגרים הטכניים המתמשכים ביותר באקולוגיה מולקולרית ימית,” אמר ד"ר ברונשטיין. “הוא מאפשר לנו לעקוב אחר מחלות לפני שאוכלוסיות קורסות, ומספק כלי חיוני להגנה על שוניות ולשימור המגוון הביולוגי הימי ברחבי העולם.”
