מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 12 במרץ 2026
ירושלים, 12 במרץ 2026 (TPS-IL) – ישראל טיפסה בשקט בדירוג והפכה ליצואנית הנשק השביעית בגודלה בעולם, והגדילה את חלקה הגלובלי גם בזמן שהיא מעורבת במלחמה ומתמודדת עם ביקורת בינלאומית גוברת. דו"ח של מכון המחקר הבינלאומי לשלום שטוקהולם (SIPRI) שפורסם ביום שני מראה שבין השנים 2021 ל-2025, ישראל היוותה 4.4 אחוז ממכירות הנשק העולמיות, ועקפה את בריטניה לראשונה. חלקה של בריטניה עמד על 3.4 אחוז באותה תקופה.
"למרות ניהול המלחמה בעזה והתקיפות באיראן, לבנון, קטאר, סוריה ותימן, ישראל עדיין הצליחה להגדיל את חלקה ביצוא הנשק הגלובלי", אמר זאין חוסיין, חוקר בתוכנית העברות הנשק של SIPRI. הדו"ח מדגיש כי צמיחתה של ישראל נבעה במידה רבה מהביקוש למערכות הגנה אווירית.
מכירות הנשק הישראליות מרוכזות באירופה ובאסיה, המהוות יחד יותר מ-80 אחוז מהיצוא. המדינה מכרה ל-23 מדינות אירופיות, כולל אספקת 8.2 אחוז מרכישות הנשק של בריטניה, שנייה רק לארצות הברית. באסיה, 10 מדינות רכשו נשק ישראלי, בעוד שצפון ודרום אמריקה היוו 8.6 אחוז, ושבע מדינות אפריקאיות ייבאו נשק ישראלי. מרוקו רכשה כרבע מהנשק שלה מישראל, בעוד לקוחות מרכזיים אחרים כוללים את דרום קוריאה, גרמניה, סינגפור, דנמרק ותאילנד.
הגנות אוויריות מבוקשות
חלק מהעסקאות עשו כותרות בשל היקפן. גרמניה רכשה את מערכת ההגנה מפני טילים "חץ", מכירת הנשק הגדולה ביותר בתולדות ישראל. הודו גם הסכימה לכ-10 מיליארד דולר בחוזים ביטחוניים עם ישראל עבור כטב"מים ומערכות הגנה אווירית במהלך ביקורו האחרון של ראש הממשלה נרנדרה מודי."כיפת ברזל" היא המערכת המוכרת ביותר ברשת ההגנה האווירית הרב-שכבתית של ישראל. רומניה הפכה לקונה האירופית הראשונה של "כיפת ברזל" ישראלית בעסקה של 2 מיליארד אירו (2.3 מיליארד דולר) שנחתמה במאי.
שכבות נוספות כוללות את "קלע דוד", שנועד ליירט איומים לטווח בינוני בגבהים רמים, ואת מערכת "C-Dome", שנועדה להגן על נכסים ימיים מפני איומים לטווח קצר. "C-Dome" ביצעה את היירוט המבצעי הראשון שלה באפריל 2024.
מערכת "חץ-3", שנועדה ליירט טילים בליסטיים, רשמה את הצלחתה המבצעית הראשונה כאשר יירטה טיל בליסטי שנורה על ידי המורדים החות'ים בתימן, הנתמכים על ידי איראן, בנובמבר 2023. מקובל להאמין שזו הייתה הפעם הראשונה שטיל יורט בחלל החיצון, אם כי גורמים ישראלים לא אישרו זאת.
ישראל גם הפכה למדינה הראשונה שמפעילה מערכת הגנה אווירית מבוססת לייזר, "קרן ברזל".
בעוד שישראל מייצאת נשק לעשרות מדינות, היא ממשיכה להסתמך במידה רבה על יבוא לצרכים צבאיים מסוימים. היא דורגה כיבואנית הנשק ה-14 בגודלה באותה תקופה, כאשר ארצות הברית סיפקה 68 אחוז מרכישותיה, גרמניה 31 אחוז ואיטליה אחוז אחד. SIPRI מציין כי ישראל קיבלה מטוסי קרב מתקדמים, פצצות מונחות וטילים, גם בזמן שניהלה מלחמה רב-חזיתית, כולל המתקפה הנרחבת שלה בעזה שהחלה באוקטובר 2023.
ברמה הגלובלית, סחר הנשק גדל ב-9.2 אחוז בחמש השנים האחרונות, כאשר אירופה שילשה את יבוא הנשק שלה והפכה לאזור היבוא המוביל בעולם. מתיחות גוברת עם רוסיה וסכסוכים מתעצמים במזרח התיכון תרמו לעלייה זו. ארצות הברית נותרה יצואנית הנשק הגלובלית הדומיננטית עם נתח של 42 אחוז, ואחריה צרפת, רוסיה, גרמניה, סין, איטליה וישראל.
למרות אזהרות בינלאומיות חוזרות ונשנות וקריאות להפסקת מכירות, נשק ישראלי ממשיך להגיע לצבאות זרים. דו"ח SIPRI מדגיש את מעמדה הכפול של המדינה כספקית מובילה ויבואנית גדולה של נשק, המשקף הן את התיאבון הגלובלי לטכנולוגיה שלה והן את הצורך המתמשך שלה לתמוך בפעולותיה הצבאיות.
"תעשיית הנשק הישראלית מתמקדת במערכות הגנה אווירית שיש להן ביקוש גלובלי גבוה, בעוד שהצבא הישראלי תלוי ביבוא עבור מספר סוגי ציוד מרכזיים", אמר חוסיין.
אפילו בתוך מלחמה ופיקוח על נפגעים אזרחיים, ישראל הרחיבה את השפעתה בשווקי הביטחון הגלובליים. הדו"ח מציג תמונה של מדינה שלא רק עמדה בלחצים בינלאומיים אלא גם מינפה אותם כדי לחזק את מעמדה כיצואנית ויבואנית כאחד בסחר הנשק העולמי.
