הודעת כנסת • תאריך לא תקין
צה"ל הציג את המלצות ועדת אלמוז לבחינת הטיפול בחיילים משוחררים ומילואימניקים שלא בדרגת פעיל, אשר שמו קץ לחייהם בשל שירותם. ראש אגף כוח האדם, תא"ל ואדמני: "לאור ההשלכות והנסיבות החריגות, הוועדה המליצה כי בנוגע למלחמת 'חרבות ברזל' יש ליישם מענה ייחודי ומותאם". על פי נתוני הצבא, בשנת 2025 נרשמו 22 מקרי התאבדות, מהם 12 חיילים בשירות סדיר, קצין אחד ו-9 מילואימניקים. יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן: "המאבק בהתאבדויות אינו מאבק אישי, הוא מאבק של כולנו כחברה".
צה"ל נדרש להציג את מסקנות הוועדה לבחינת הטיפול בחיילים משוחררים ומילואימניקים שלא בדרגת פעיל, אשר שמו קץ לחייהם בשל שירותם (ועדת אלמוז). יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן: "אני מלא הערכה לאנשי המערכת הצבאית המעורבים בהצלת חיים, אך כדי להגיע לכל מי שזקוק לעזרה, עלינו להמשיך ולהשקיע יותר תקציבים, אנשי מקצוע ונגישות מתאימה לזקוקים. המאבק בהתאבדויות אינו מאבק אישי, הוא מאבק של כולנו כחברה. לא נשאיר אף אחד להתמודד לבד, חובתנו לסייע, להקשיב למצוקה שלהם ולהיות שם עבורם".
ראש אגף כוח האדם, תא"ל אמיר ואדמני, הציג את המלצות הוועדה: "הוועדה המליצה לשמר את המעמד הייחודי של חייל צה"ל שנפל, ולשמר את ההבחנה הקיימת בין אזרח לחייל. במקביל, לאור ההשלכות של 'חרבות ברזל' והנסיבות החריגות, המליצה כי בנוגע למלחמת 'חרבות ברזל' יש ליישם מענה ייחודי ומותאם.
המענה כולל שני שלבים – אם אדם שם קץ לחייו לאחר שירות צבאי ויש נסיבות הקשורות לשירותו הצבאי, העניין מובא בפני ראש אכ"א. ראש אכ"א בוחן האם אירוע ההתאבדות עומד בקריטריונים, הכוללים את משך השירות, מהות התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים במהלך השירות, הקרבה בזמן בין השירות לפטירה, והאם היו סימנים למצוקה נפשית במהלך השירות הצבאי. המידע מובהר באופן מיידי בין צה"ל למשטרה, ואם ראש אכ"א יחליט כי קיימות נסיבות ייחודיות, בהסכמת המשפחה, מותרים סמלים צבאיים בטקס קבורה אזרחי.
בשלב השני, צה"ל מלווה את המשפחה בתהליך מול משרד הביטחון לקבלת זכויות על פי חוק. אם משרד הביטחון יקבל את הקשר הסיבתי, יתווספו הנצחה על הר המנוחות בהר הרצל, באתר יזכור, הצבת נר ודגל ביום הזיכרון, וכן קברן צבאי בטקס הזיכרון.
על פי נתוני הצבא, בשנת 2025 נרשמו 22 מקרי התאבדות, מהם 12 חיילים בשירות סדיר, קצין אחד ו-9 מילואימניקים. לשם השוואה, בשנת 2024 נרשמו 21 מקרים. מבחינת חיילים בשירות סדיר, חלה עלייה מ-7 ל-12, בעוד שבקרב מילואימניקים חלה ירידה מ-12 ל-9.
בשנה שלפני המלחמה, כלומר בשנת 2022, נרשמו 14 מקרים בקרב חיילים בשירות סדיר ואפס מקרים בקרב מילואימניקים. בצה"ל מסבירים כי העלייה בקרב מילואימניקים בשנים 2024 ו-2025 נובעת מהיקף הפעילות הנרחב מאוד של המילואימניקים.
50% מהמקרים בשנת 2025 היו של לוחמים, 75% מהמקרים לא טופלו על ידי קבן, ו-85% מהמקרים היו התאבדות באמצעות נשק.
ח"כ עופר כסיף הציג נתונים מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשתו, לפיהם בין השנים 2017 ל-2022, שיעור הלוחמים מכלל חיילי צה"ל שהתאבדו נע בין 42% ל-45%. בשנת 2023, שיעור זה ירד ל-17%, ובשנת 2024 עלה באופן משמעותי ל-78%. בשנת 2024-2025 (עד סוף יולי), 17% מהחיילים שהתאבדו נפגשו עם קבן בחודשיים שקדמו להתאבדותם.
לגבי ניסיונות התאבדות, בין ינואר 2024 ליולי 2025, 279 חיילים ניסו להתאבד – כלומר, על כל חייל שהתאבד בצה"ל, תועדו עוד שבעה ניסיונות התאבדות. בדוח הקליני של חיל הרפואה, 12% מניסיונות ההתאבדות הללו הוגדרו כקשים (כלומר, פעולות שביצוען יכול היה להוביל למותו של האדם או לפציעה משמעותית), ו-88% הוגדרו כבינוניים (פעולות התאבדות עם פוטנציאל סיכון נמוך).
ראש שירותי הרפואה, סא"ל ד"ר כרמל כהלא: "לגבי טיפול בחיילי קבע בשנה הראשונה, יש את יחידת ליבא שעוסקת בחיילי קבע בשנה הראשונה. אנו עוסקים בקמפיינים להפחתת סטיגמה לגבי פנייה לעזרה, ואנו רואים גם עלייה בפניות. חשוב לי להבהיר שהמטרה העיקרית של קב"נים היא לטפל".
