מאת פסח בנסון • 2 בדצמבר 2025
ירושלים, 2 בדצמבר 2025 (TPS-IL) — אימון ממוחשב ייעודי יכול להפחית משמעותית את הסיכון להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בקרב חיילי קרב, ובכך לאשר ולהרחיב תוצאות שנצפו לראשונה לפני יותר מעשור, כך הודיעו מדענים ישראלים. הממצאים מדגישים את הפוטנציאל של אימון קשב להגן על בריאותם הנפשית של חיילים – ואת ההשלכות כאשר תוכניות כאלה מופסקות.
המחקר, שנערך בשנים 2022-2023 עם למעלה מ-500 חיילי חי"ר, הובל על ידי פרופ' יאיר בר-חיים, מנהל המרכז הלאומי לטראומה וחוסן נפשי וחבר בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, יחד עם סטודנטית לדוקטורט צ'לסי גובר דיקן. המחקר בוצע בשיתוף פעולה עם חיל הרפואה של צבא ההגנה לישראל (צה"ל) ומשרד ההגנה האמריקאי, ומתפרסם כעת בכתב העת המדעי American Journal of Psychiatry.
PTSD היא מצב נפשי המופעל על ידי חוויה או עדות לאירוע מפחיד. תסמינים כוללים פלאשבקים, סיוטים, חרדה קשה ומחשבות בלתי נשלטות. אנשים הסובלים מ-PTSD נמנעים לעיתים קרובות מתזכורות לטראומה ועלולים לחוות שינויים שליליים באמונות וברגשות. המצב מטופל בדרך כלל באמצעות טיפול ותרופות.
במהלך שנתיים של מלחמה, אובחנו למעלה מ-3,700 חיילים ישראלים עם PTSD, בעוד 9,000 נוספים הגישו בקשה להכרה.
בר-חיים הסביר שהתוכנית, שפותחה במקור במהלך ניסוי בשנת 2012, משתמשת במשימות ממוחשבות פשוטות בהן החיילים צופים בתמונות או מילים ניטרליות ומאיימות, המוחלפות בצורות מטרה. "החיילים מתבקשים לזהות את המטרות, תהליך שאמן אותם בהדרגה למקד יותר קשב לאיומים פוטנציאליים בסביבתם", אמר. הפגישות נמשכות כעשר דקות ומבוצעות באופן אישי על פני ארבעה ימים.
במחקר המקורי משנת 2014, שנערך על כ-800 מגויסים שעברו אימון בסיסי, ההשפעה התבררה במהלך שישה שבועות של מלחמה בעזה. ארבעה חודשים לאחר מכן, 7.8% מהחיילים שלא עברו אימון אובחנו עם PTSD, לעומת 2.6% בלבד מאלו שהשלימו את האימון.
ניסוי השחזור משנים 2022-2023 חילק את החיילים לשלוש קבוצות: שליש מהם עקבו אחר הפרוטוקול המקורי, שליש נוסף אחר גרסה מתוקנת המבוססת על טכנולוגיית מעקב עיניים, והיתר קיבלו אימון פלצבו. החיילים הוצבו לאחר מכן ברוטציות הראשונות שלהם ביהודה ושומרון, ולאחר מכן החוקרים העריכו את הסיכון ל-PTSD.
התוצאות שוב העדיפו את הפרוטוקול המקורי. בקבוצת הביקורת, 5.3% דיווחו על תסמינים פוסט-טראומטיים משמעותיים קלינית; בקבוצת האימון המתוקן, 2.7%; ואצל אלו שהשלימו את התוכנית המקורית, רק 0.9%.
"שחזור ממצאים הוא מרכיב קריטי במדע הקליני ומספק ביטחון בתוקף התוצאות", אמר פרופ' בר-חיים. "מצאנו שוב כי אימון הקשב שפיתחנו יעיל בהפחתת הסיכון ל-PTSD בקרב חיילים המוצבים במצבים מבצעיים, מה שמחזק עוד יותר את הביטחון שלנו בהשפעתו – זו החדשה הטובה. עם זאת, ראינו גם שהשיטה הנוספת שבדקנו התבררה כיעילה פחות. כך זה במדע: ההיפותזות שלנו לא תמיד מחזיקות מעמד תחת בדיקה קפדנית, ועלינו להסיק מסקנות בהתאם ולשפר את הכלים שלנו באמצעות מחקר נוסף."
עם זאת, בשל קיצוצים בתקציב המחלקה לבריאות הנפש בצה"ל, התוכנית הופסקה בשנת 2023, חודשים לפני מתקפת ה-7 באוקטובר על יישובי הדרום.
"החדשות הפחות מעודדות הן שהתוכנית לא הייתה זמינה בצורתה החזקה והנבדקת ביותר לחיילים לקראת המערכות בעזה ובלבנון", אמר בר-חיים. בתגובה, הוא וצוותו עבדו עם צה"ל לפיתוח אפליקציה לנייד, "Combat Attention", המאפשרת לחיילים להשלים את האימון בטלפונים אישיים לפני מבצעים קרקעיים.
בר-חיים ציין שהמחקר נערך לפני המלחמה, כאשר תפקידי החיילים כללו בעיקר לחימה בעצימות נמוכה. האימון הדגים הבדלים משמעותיים בסיכון ל-PTSD בין אלו שעברו אותו לבין אלו שלא, מה שהופך את התוכנית לבעלת ערך עבור פריסות שגרתיות. בזמן מלחמה, הבדלים כאלה ככל הנראה גדלים – מה שהופך את אימון הקשב לרצוי עוד יותר. הוא הוסיף כי קיום תוכניות כאלה חיוני לשימור יכולות בריאות הנפש שנרכשו במאמץ רב. מקבלי ההחלטות צריכים לפעול כעת כדי להקצות את התקציבים הדרושים ולעצב מניעה והפחתה ארוכות טווח ומבוססות ראיות של PTSD עבור כוחות המוצבים.
הממצאים החדשים – המשלבים שחזור קפדני עם פריסה בעולם האמיתי – מראים כי אימון קשב ממוקד יכול לספק השפעות הגנה מתמשכות, גם בתנאים מבצעיים קשים. קובעי מדיניות צריכים להתייחס לתוצאות אלו כאל קריאת השכמה: השקעה בכלים מניעתיים לבריאות הנפש יכולה להציל חיים, לשמר את מוכנות הכוח ולהפחית עומסים ארוכי טווח על ותיקים.
נושאים קשורים
