מאת פשע בנסון • 7 בינואר 2026
ירושלים, 7 בינואר 2026 (TPS-IL) — חוקרים ישראלים גילו כי שינה עשויה להתקיים מאות מיליוני שנים, כבר בבעלי החיים הקדומים ביותר, כולל מדוזות ושושנות ים, וכי מטרתה העיקרית נותרה זהה מאז: הגנה על תאי עצב מפני נזק. המחקר מציע ששיפור איכות השינה עשוי להאט את התקדמותן של מחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
שינה נפוצה בקרב בעלי חיים בעלי מערכת עצבים, אך היא כרוכה בסיכונים משמעותיים. בזמן שינה, בעלי חיים פחות מודעים לסביבתם, מה שמשאיר אותם פגיעים לטורפים ומפריע להתנהגויות חיוניות כמו אכילה. "זה תמיד סיקרן מדענים: מדוע האבולוציה שימרה התנהגות כה מסוכנת?" אמר פרופ' ליאור אפלבאום, ראש המעבדה לנוירופסיכולוגיה מולקולרית באוניברסיטת בר-אילן. המחקר החדש מציע שהתשובה טמונה בצורך החיוני לתקן נוירונים, יתרון כה חשוב עד שהוא גבר על סכנות אלו מההתחלה.
מחקר קודם ממעבדתו של אפלבאום הראה שבז-ים, נוירונים צוברים נזקי DNA בזמן ערות וזקוקים לשינה כדי לתקנם. נוירונים פגיעים במיוחד מכיוון, בניגוד לרוב התאים, הם אינם מתחלקים ואינם ניתנים להחלפה בקלות.
במחקר הנוכחי, בהובלת ד"ר רפאל אגילון וד"ר אמיר הרדוף, חקרו החוקרים שינה בשני מינים עתיקים: מדוזות יומיות הפעילות במהלך היום וישנות בלילה, ושושנות ים דמדמיות הנחות בבוקר. באמצעות מעקב וידאו באינפרא אדום וניתוח התנהגותי, מצאו החוקרים ששני המינים ישנים כ-8 שעות ביממה, בדומה לבני אדם.
המחקר חשף שתאי עצב בשני המינים צוברים נזקי DNA בזמן ערות ומתקנים אותם במהלך השינה. כאשר בעלי חיים נשארו ערים, הם ישנו זמן רב יותר לאחר מכן – תופעה המכונה "ריבאונד שינה". הגברת נזקי DNA, בין אם באמצעות אור UV או חשיפה כימית, עוררה שינה נוספת להתאוששות, בעוד שקידום שינה באמצעות ההורמון מלטונין הפחית נזקי DNA.
"ממצאים אלו מראים ששינה ובריאות תאים קשורים קשר הדוק", אמרו החוקרים. "נזק מגביר את הצורך בשינה, ושינה מתקנת אותו באופן פעיל".
המחקר הדגיש גם הבדלים בוויסות השינה. מדוזות מסתמכות בעיקר על מחזור אור-חושך, בעוד ששושנות ים מונחות על ידי שעון גוף פנימי. למרות הבדלים אלו, שני המינים תלויים בשינה כדי לשמור על בריאות הנוירונים.
"ממצאינו מציעים שהיכולת של שינה להגן על נוירונים היא תכונה עתיקה שכבר קיימת אצל חלק מהחיות הפשוטות ביותר בעלות מערכת עצבים", אמר אפלבאום. "שינה עשויה במקור להתפתח כדי לתת לנוירונים תקופה ייעודית לתיקון, פונקציה כה בסיסית שהיא נמשכת בכל ממלכת החי".
למחקר יש השלכות ברורות על בני אדם. בעיות שינה קשורות לאובדן זיכרון ולסיכון מוגבר למחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון, שעשויות לכלול נזק מתמשך לתאי עצב. חוקרים רואים פוטנציאל לפיתוח טיפולים המשפרים את תהליכי התיקון הטבעיים של המוח, בין אם על ידי קידום שינה משקמת או על ידי חיקוי השפעותיה המגנות.
"שינה חשובה לא רק ללמידה וזיכרון, אלא גם לשמירה על בריאות הנוירונים שלנו", אמר אפלבאום. "הדחף להגן על תאי עצב שאנו רואים במדוזות ושושנות ים עשוי להסביר מדוע שינה חיונית לבני אדם כיום. גילוי זה נותן לנו סיבה אבולוציונית לקחת את השינה ברצינות ומחזק את תפקידה בבריאות המוח לטווח ארוך".
המחקר פורסם בכתב העת המוערך Nature Communications.
נושאים קשורים
