כמעט אחת מכל ארבע אמהות חד-הוריות בישראל מעולם לא נישאה, כך עולה מנתונים חדשים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום ראשון, מה שמצביע על שינוי משמעותי באחת החברות המכוונות ביותר למשפחה בעולם. יום ראשון מצוין כיום המשפחה בישראל.
הנתון מייצג סטייה ניכרת מהנורמות המסורתיות בישראל, שם שיעורי הנישואין נותרים גבוהים במיוחד וחיי המשפחה נחשבים זה מכבר לקדושים בכל המגזרים, הדתי והחילוני כאחד. הנתון של 22% מרמז על קבלה גוברת של הורות יחידנית, בין אם מבחירה או עקב נסיבות מחוץ לנישואין.
תמונת המצב המשפחתית המקיפה, שפורסמה ביום ראשון, חושפת כי בישראל היו 2.33 מיליון משפחות בשנת 2024, עלייה מ-1.99 מיליון עשור קודם לכן. משקי בית חד-הוריים מנו כ-138,000, כאשר 82% מהם בראשות נשים.
"הנתונים הללו מראים שהחברה הישראלית מתעדכנת בדרכים שעשויות להפתיע גורמים חיצוניים", אמרה חוקרת הדמוגרפיה מאיה כהן. "אנו רואים מציאויות מקבילות – מבנים משפחתיים מסורתיים נותרים דומיננטיים בעוד דפוסים חדשים צצים, במיוחד באזורים עירוניים".
הנתונים חושפים פערים גיאוגרפיים ותרבותיים חדים בתוך החברה הישראלית. בבית שמש, עיר עם אוכלוסייה חרדית גדולה, משפחות כוללות בממוצע 5.06 נפשות, ו-72% מהן מורכבות מזוגות עם ילדים. לעומת זאת, בתל אביב הקוסמופוליטית נרשם ממוצע של 2.96 נפשות בלבד למשפחה, כאשר 41% מהן הן זוגות ללא ילדים – השיעור הגבוה ביותר במדינה.
בקרב משפחות יהודיות, גודל המשפחה מתואם באופן חזק עם מידת הדתיות, כאשר משפחות חרדיות גדולות משמעותית ממשפחות חילוניות. משפחות ערביות, המהוות 19% מאוכלוסיית ישראל, כוללות בממוצע 4.32 נפשות בהשוואה ל-3.60 במשפחות יהודיות.
למרות המוניטין שלה כחברה מוכוונת נישואין, בישראל חיים כיום כ-121,000 זוגות החיים יחד ללא נישואין – כ-6% מכלל הזוגות. למרות שזהו נתון צנוע בהשוואה לאירופה המערבית, שם חיים יחד ללא נישואין לעיתים קרובות מעל 20%, המגמה מהווה סטייה מהמסורת. יש לציין כי 70% מזוגות לא נשואים אלו אינם מביאים ילדים לעולם, מה שמרמז שרבים רואים במגורים משותפים שלב מקדים לנישואין ולא מבנה משפחתי חלופי.
הנתונים חושפים גם השתתפות גבוהה באופן יוצא דופן בכוח העבודה, כאשר 96.2% ממשקי הבית המורכבים מזוגות עם ילדים כוללים לפחות בן זוג אחד עובד. נתון זה עולה ל-97% כאשר הילד הצעיר ביותר בגילאי 18-24, המשקף לחצים כלכליים חזקים ותרבות עבודה.
רשתות המשפחה המורחבת בישראל נותרות חזקות, כאשר 53.7% מהילדים הנמצאים בחסות אומנה משוכנים אצל קרובי משפחה ולא אצל זרים – הרבה יותר מאשר ברוב המדינות המערביות. נתון זה מדגיש את החשיבות המתמשכת של קשרי משפחה גם כאשר מבני המשפחה מתפתחים.
ישראל מציינת את יום המשפחה ביום השנה העברי לפטירתה של הנרייטה סאלד, מנהיגה ציונית ילידת אמריקה, מחנכת ופעילה חברתית. סאלד, שנפטרה בשנת 1945, הקימה את הדסה, הארגון הציוני של נשים באמריקה. הדגש שלה על בריאות, חינוך ורווחת ילדים השפיע עמוקות על התשתית של מדינת ישראל העתידית.
