ועדת החוץ והביטחון דנה בטיפול בחיילים הסובלים מהלם קרב; ח"כ ביסמוט, יו"ר הוועדה: "כמדינה, מחובתנו להיות שם תמיד עבורם

​ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ בועז ביסמוט (ליכוד), התכנסה ביום שלישי לדיון בנושא הטיפול בחיילי צה"ל הסובלים מהלם קרב.
 
יו"ר הוועדה ח"כ ביסמוט פתח את הדיון ואמר: "זימנתי בדחיפות את הדיון. יש כל כך הרבה דיונים שמחכים לנו, כל כך הרבה נושאים בוערים, ובחרתי ספציפית לקיים את הדיון החשוב הזה עבור האנשים להם אנו מחויבים. החיילים, גברים ונשים כאחד, הם מגני המדינה אשר הקריבו את גופם ונפשם למען ביטחוננו, נושאים את עול המאבק למעננו, וממשיכים לשלם את המחיר גם לאחר סיומו. כמדינה, אנו מחויבים להיות שם עבורם תמיד, בדיוק כפי שההורים מצווים, מחויבים, ותמיד יעשו זאת – כך גם המדינה, בדיוק כמו ההורים.
 
"חיילים הסובלים מהלם קרב אינם פינה נסתרת בחברה; הם ליבת החוסן הלאומי שלנו. הם ומשפחותיהם מקריבים למען ביטחוננו של כולנו. לכן, חובתנו המוסרית היא לעמוד לצידם, ואחריותנו כולם היא לוודא שהם לא נשארים מאחור. בדיון היום, שבוודאי לא יהיה האחרון, נבקש לשמוע על מצב המערכות האחראיות לטיפול בחיילים הסובלים מהלם קרב, וכן להתייחס לאתגרים, לפערים ולפתרונות", אמר.
 
יצחק סעידיאן, חייל מילואים הסובל מהלם קרב, אשר הצית עצמו לפני ארבע שנים מול משרדי אגף השיקום של משרד הביטחון בפתח תקווה, הקריא את ערכי צה"ל ושאל: "היכן ערכי מדינת ישראל? כיצד מגייסים אותנו בגיל 18, מבלי לשאול אותנו אם אנו רוצים או לא? בגיל 18, אנו עדיין ילדים, ואנו נאלצים להגן על המדינה בגופנו ונפשנו, ואנו מרגישים שהמדינה לא מעריכה אותנו. כיצד אנו בכלל יושבים כאן? העובדה שאנו יושבים ודנים בנושא זה היא כבר דבר שלא אמור להיות. זה כשלעצמו עלבון לערכינו, למי שאנו, למה שנתנו למדינת ישראל. היינו מוכנים למות, ואם תשלחו אותנו שוב לקרב, אנו מוכנים למות שוב למען מדינת ישראל.
 
"במשך 15 שנה, מתקיימים דיונים על הטיפול בחיילים הסובלים מהלם קרב. עוד דיון, ועוד דיון. מתי תבינו שאתם צריכים לבטל את כל הדיונים שלכם ולטפל רק בנושא הזה? אם הלוחמים לא היו נכנסים לקרב ב-7 באוקטובר, המחבלים היו מגיעים לבתים שלכם. הם לא שאלו שאלות, הם נכנסו לקרב עם הנשק האישי שלהם. הם לא חיכו לפקודות, הם נכנסו לקרב. היכן אתם? היכן המחויבות שלכם? הפסיקו למרוח אותנו ושימו לזה סוף."
 
יו"ר הוועדה ח"כ ביסמוט ביקש מסעידיאן להיות היועץ המלווה של התהליך.
 
במהלך הדיון, חברי הוועדה שמעו ממספר חיילים הסובלים מהלם קרב ובני משפחות של חיילים אשר שמו קץ לחייהם, אשר שיתפו את סיפוריהם האישיים, פירטו את האתגרים העומדים בפניהם, וביקשו הכרה והערכה. בין היתר, הם הצביעו על הצורך בהכשרה למשפחות כיצד להתמודד עם חייל הסובל מהלם קרב במשפחה, יצירת נקודת קשר יחידה ומוכרת לציבור לפנות אליה במקרים של תסמיני הלם קרב, הקמת שירותי חירום זמינים 24/7, יצירת מרחבי בטוח בכל עיר, הרחבת כוח האדם, בדגש על עובדים סוציאליים, מתן שיקום תעסוקתי לרבים המתקשים למצוא ולשמר מקומות עבודה, ובעיקר, לטפל בחיילים הסובלים מהלם קרב לא כחולי נפש, אלא כלוחמים פצועים בקרב.
 
ראש אגף השיקום לימור לוריא אמרה: "בשנתיים האחרונות, אגף השיקום קלט למעלה מ-20,000 חיילים שנפצעו במלחמת חרבות ברזל; 56% מהם מתמודדים עם פגיעות נפשיות. אנו צופים שעוד עשרות אלפים יצטרפו. בשנתיים האחרונות, אגף השיקום הרחיב משמעותית את שירותיו: הקמנו צוותי טיפול המבקרים את הפצועים בבתיהם במצבי משבר, שבעה בתי פצועים ייעודיים כתחליף לאשפוז פסיכיאטרי, חוות שיקום, וטכנולוגיות חדשות לטיפול במתמודדי דחק קרבי.
 
"עם זאת, אנו חווים היום פערים משמעותיים, כגון מחסור במטפלים, במיוחד באזורי הפריפריה, היעדר שירותים מספקים למשפחות התומכות בפצועים, ומחסור בכוח אדם באגף השיקום. החוק אינו עונה על הצרכים הנוכחיים – עלינו להסיר חסמים ולאפשר לאגף לספק שירותי שיקום מהירים ללא עיכובים בירוקרטיים. באירוע בסדר גודל כזה, נדרשים פתרונות חריגים. עלינו לחבור יחד – המגזר הציבורי, הפרטי, האזרחי והקהילתי. רק יחד נוכל לספק מענה עמוק לפצועים, להם אנו חייבים את חיינו."
 
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר: "כשמדובר בחיילים הסובלים מהלם קרב, אין קואליציה ואין אופוזיציה. אתם לוחמים שנותנים את הכל. כששומעים חייל הסובל מהלם קרב מדבר, ברור שהוא היה בקרב, וכחברה, אנו חייבים לו הכל."
​