הבנת תוחלת חיים: גנים עשויים לפתוח דרך להזדקנות בריאה יותר, אומרים מדענים

מאת TPS-IL • 3 בפברואר 2026
ירושלים, 3 בפברואר 2026 (TPS-IL) — משך החיים של אדם עשוי להיות מושפע באופן משמעותי יותר על ידי גנטיקה ממה שחשבו בעבר, כך עולה ממחקר ישראלי חדש המאתגר תפיסות ארוכות שנים לגבי הזדקנות ואריכות ימים.

המחקר, בהובלת סטודנט הדוקטורט בן שנהר מהמכון למדע דוידסון לחינוך מדעי והפרופסור אורי אלון, מציע כי גורמים גנטיים תורשתיים אחראים לכ-50 אחוז מהשונות בתוחלת החיים האנושית – יותר מפי שניים מהערכות קודמות. הבנת המנגנונים הגנטיים העומדים בבסיס תוחלת החיים עשויה להוביל לטיפולים המכוונים להזדקנות עצמה, ולא רק למחלות הקשורות לגיל.

שנהר אמר ל"שירות העיתונות של ישראל" כי הממצאים מסמנים שינוי משמעותי באופן שבו יש לחקור את אריכות הימים.

"הפריצה שלנו למעשה תיקנה מתודולוגיות קודמות", אמר שנהר. "בפעם הראשונה, נטרלנו סיבות מוות חיצוניות במאגרי נתונים קיימים וראינו שלגנטיקה יש תפקיד גדול בהרבה ממה שחשבו בעבר בקביעת תוחלת החיים של אנשים בריאים."

במשך שנים, רוב המחקרים העריכו כי גנטיקה מסבירה רק כ-20 עד 25 אחוז מתוחלת החיים האנושית, כאשר חלק מהניתוחים בקנה מידה גדול הציבו את הנתון אף נמוך יותר. ההשפעות הסביבתיות כגון אורח חיים, מחלות זיהומיות, תאונות ותנאים סוציו-אקונומיים נחשבו באופן נרחב לגורמים הדומיננטיים.

לדברי שנהר, מסקנות אלו הוסטו על ידי מגבלה מרכזית: מודלים קודמים לא הבחינו מספיק בין מקרי מוות הנגרמים מהזדקנות ביולוגית לבין מקרי מוות הנובעים מגורמים חיצוניים. בדורות קודמים, שיעורי תמותה גבוהים מזיהומים, תנאי עבודה לא בטוחים וטיפול רפואי מוגבל טשטשו את התרומה הגנטית הבסיסית לתוחלת החיים.

כדי לבחון מחדש את השאלה, השתמשו שנהר ועמיתיו במודלים מתמטיים וניתחו נתונים משלוש רשומות תאומים גדולות בשוודיה ובדנמרק, כולל רישומים של תאומים שגדלו בנפרד. מערך נתונים זה, לדבריו, איפשר לחוקרים להפריד בין השפעות גנטיות להשפעות סביבתיות בדיוק רב יותר.

כאשר מקרי מוות שאינם קשורים להזדקנות טופלו כראוי, המרכיב התורשתי של תוחלת החיים עלה בחדות והגיע לכ-50 אחוז. התוצאה, על פי החוקרים, מתאימה יותר להערכות תורשתיות שנראו בתכונות אנושיות מורכבות אחרות ובמודלים של בעלי חיים המשמשים לחקר הזדקנות.

שנהר אמר כי לממצאים עשויות להיות השלכות חשובות למחקר עתידי. אם לגנטיקה יש תפקיד כה משמעותי באריכות ימים, הדבר מחזק את הטיעון לזיהוי וריאנטים גנטיים ספציפיים הקשורים לחיים ארוכים יותר ולהזדקנות בריאה יותר.

כתוצאה מכך, חוקרים יכולים כעת לחפש ביתר ביטחון וריאנטים גנטיים ספציפיים המשפיעים על תוחלת החיים, ולהשתמש בהם כחלון למנגנונים הביולוגיים של ההזדקנות.

המחקר פותח את הדלת לפיתוח טיפולים החורגים מטיפול במחלות בודדות – כמו מחלות לב או סרטן – ומתמקדים במקום זאת בתהליכי ההזדקנות הבסיסיים עצמם. לדוגמה, גנים המשפיעים על דמנציה – האחראים לכ-70% מהסיכון בגיל 80 – עשויים לסייע למדענים לפתח דרכים למנוע או להאט אובדן זיכרון.

"המחקר שלנו מניח את היסודות למחקר גנטי עתידי בנושא הזדקנות", אמר. "השלב הבא הוא להבין מה קורה מעבר לגנטיקה, כולל כיצד גורמים כמו תזונה, פעילות גופנית ולחץ מתקשרים עם נטייה גנטית כדי לעצב את משך החיים ואת איכותם."

הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי המוערך Science.