מאת פסח בנסון • 14 באוגוסט 2025
ירושלים, 14 באוגוסט 2025 (TPS-IL) — ישראל דחתה האשמות של יותר מ-100 ארגוני סיוע בינלאומיים כי היא חוסמת סיוע הומניטרי לעזה, והתעקשה כי היא מאפשרת העברת סיוע בעוד חמאס מנסה לנצל אותו. הטענות, שהועלו בהצהרה משותפת ביום חמישי, טוענות כי ארגונים רבים אינם מצליחים לספק סיוע מאז מרץ, אז ישראל הציגה מערכת רישום חדשה הדורשת בדיקות ביטחוניות לעובדים פלסטינים.
מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), הגוף הישראלי המפקח על העברת סחורות לעזה, כינה את הטענות "שקריות", והתעקש שישראל מאפשרת כניסת סיוע בעוד חמאס מנצל את המצב "כדי לבנות כוח צבאי ולהדק את שליטתו על האוכלוסייה". מתפ"ש טען כי חמאס פועל "בחסות ארגוני סיוע בינלאומיים מסוימים, בין אם ביודעין ובין אם שלא ביודעין".
מתפ"ש מסר כי המנגנון החדש פותח בהתאם להנחיות פוליטיות להבטיח שאספקה הומניטרית תגיע לאזרחים ולא לחמאס.
במסגרת המנגנון, ארגונים נדרשים להירשם ולהגיש את שמות אנשי הצוות שלהם בעזה לבדיקה ביטחונית מקדימה. "זהו תהליך שקוף וברור שהוצג לכל הארגונים מראש", מסר מתפ"ש, והוסיף כי הדרישות מבוססות על "קריטריונים מקצועיים וביטחוניים ברורים" שמטרתם להגן על פעולות הומניטריות מפני הסתננות טרור.
לפי מתפ"ש, כמעט 20 ארגונים בינלאומיים נענו לנהלים החדשים ומספקים סיוע לעזה "באופן קבוע ובשיתוף פעולה מלא עם ישראל". הסוכנות מסרה כי כ-300 משאיות של סחורות הומניטריות נכנסות לעזה מדי יום דרך קבוצות רשומות.
הסירוב של ארגונים מסוימים לשתף את רשימות הצוות הנדרשות, טען מתפ"ש, "מעלה חששות רציניים לגבי כוונותיהם והאפשרות לקשרים בין הארגון או עובדיו לחמאס". הסוכנות התעקשה כי כל עיכוב באספקת סיוע מתרחש "רק כאשר ארגונים בוחרים לא לעמוד בדרישות הביטחוניות שמטרתן למנוע מעורבות של חמאס".
מתפ"ש דחה את הטענה שישראל מעכבת סיוע כ"היפך מוחלט מהמציאות", וקרא לכל קבוצות הסיוע ההומניטרי "לפעול בשקיפות, להשלים את הרישום, ולהבטיח שהסיוע יגיע לתושבים, לא לחמאס".
דו"ח מיוחד של שירות העיתונות של ישראל מיולי מצא כי, על פי נתוני האו"ם עצמו, 85% מהסיוע שנכנס לרצועת עזה באמצעות משאיות מאז 19 במאי נגנב. החקירה מצאה כי שילוב של ספסרים בשוק השחור ואינפלציה הפכו את רוב הסיוע בשווקי עזה לבלתי מושג עבור רוב הפלסטינים.
בנפרד, מחקר אקדמי שפורסם על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים ביום שלישי מצא כי סיוע הומניטרי המיועד להקל על סבל באזורי מלחמה נוטה להאריך את הסכסוכים עצמם שהוא מנסה לפתור.
בחינה של סכסוכים ממושכים בסומליה, אפגניסטן, סוריה, עיראק, תימן, סודאן, אתיופיה ועזה על ידי פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית, נטע ברק-קורן, וד"ר ג'ונתן בוקסמן, הגיעה למסקנה כי הסטת סיוע אינה תקלה נדירה אלא מאפיין מערכתי של המערכת ההומניטרית הנוכחית.
המחקר התבסס על דוחות האו"ם, רישומי ארגונים לא-ממשלתיים ודיווחים חקירתיים, ותיעד כיצד סוכנויות הומניטריות נוטות לכרות הסכמים לא רשמיים עם מתווכים מקומיים או פלגים חמושים כדי לשמור על גישה. הסכמים אלו, לטענת המחברים, סותרים לעיתים את העקרונות ההומניטריים הליבה של ניטרליות, חוסר משוא פנים ועצמאות, אך נסבלים כדי לשמור על זרימת הסיוע ומימון הפעולות.
כ-1,200 בני אדם נהרגו, ו-252 ישראלים וזרים נלקחו כבני ערובה במתקפות חמאס על יישובים ישראליים סמוכים לגבול עזה ב-7 באוקטובר. מבין 50 בני הערובה שנותרו, כ-30 נחשבים מתים.
