ירושלים, 18 במרץ 2026 (TPS-IL) — מחקר חדש מישראל ומאתיופיה מצביע על כך שחיידקי המעי – המיקרואורגניזמים החיים במערכת העיכול – עשויים לסייע לאנשים החיים עם HIV לתקן נזקים הנגרמים על ידי הנגיף. גילוי זה עשוי להוביל לטיפולים עתידיים שישתמשו בחיידקי המעי כדי להגן מפני זיהומים.
המחקר, בראשות פרופ' ערן אלינב ממכון ויצמן למדע ופרופ' חיה אלינב מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, נערך בנסיבות יוצאות דופן. מעבדתו של פרופ' ערן אלינב נהרסה במתקפת טילים ביוני 2025, וד"ר ג'מאל עלי מהדי, אחד החוקרים המובילים של המחקר מאזור תיגראי באתיופיה, נאלץ לברוח מביתו במהלך מלחמת אזרחים. למרות מכשולים אלו, הצוות השקיע כמעט עשור באיסוף וניתוח דגימות.
המחקר ניתח דגימות צואה מכ-70 נשאי HIV בישראל וממספר דומה באתיופיה, לצד קבוצות ביקורת של אנשים ללא הנגיף. חיידקי המעי יכולים לסייע לאנשים החיים עם HIV על ידי תיקון חלקי של הנזק החיסוני שהנגיף גורם במעיים. המדענים התמקדו בתאי T מסייעים מסוג CD4, שהם יעד מרכזי של HIV וממלאים תפקיד חיוני במערכת החיסון. כל המשתתפים קיבלו טיפול ל-HIV, אם כי טיפולים חדשים יותר לא היו זמינים באופן נרחב באתיופיה.
"גם כאשר מערכת החיסון מתאוששת בכל הגוף כתוצאה מטיפול תרופתי יעיל ל-HIV, תאי ה-T ברירית המעי אינם מתאוששים באופן מלא בשל נוכחות הנגיף במעיים", אמרה פרופ' חיה אלינב. "לכן, היה רלוונטי במיוחד לבחון את יחסי הגומלין בין חיידקי המעי לתאי מערכת החיסון אצל אנשים החיים עם HIV".
החוקרים מצאו שזיהום ב-HIV משנה את הרכב חיידקי המעי. זנים מסוימים נעלמים בעוד אחרים מתרבים. שינויים מסוימים נצפו הן אצל המשתתפים הישראלים והן אצל האתיופים, מה שמרמז על תגובה ביולוגית אוניברסלית, בעוד שאחרים שיקפו הבדלים בתזונה ובאורח החיים.
פרופ' ערן אלינב הסביר: "תאי מערכת החיסון מעצבים בדרך כלל את חיידקי המעי על ידי שחרור מולקולות אנטי-מיקרוביאליות. כאשר HIV תוקף את מערכת החיסון, איזון זה משתנה, ומאפשר לחיידקים מסוימים לשגשג. רצינו לבדוק אם חיידקי המעי, בתורם, משפיעים על מערכת החיסון".
כדי לבדוק זאת, העבירו המדענים חיידקי מעי מנשאי HIV ותורמים לא נגועים לעכברים עם מיקרוביומים דלים. התוצאות היו מרשימות: עכברים שקיבלו חיידקים מנשאי HIV פיתחו רמות גבוהות יותר של תאי CD4 במעיים מאשר אלו שקיבלו חיידקים מתורמים בריאים. חיידקי המעי סייעו באופן פעיל בתיקון מערכת החיסון, ופיצו על חלק מהנזק שנגרם על ידי הנגיף.
עם זאת, להשפעה יש גבולות. כאשר החיידקים הגיעו ממשתתפים עם HIV מתקדם או איידס, הם כבר לא יכלו לתמוך בתאי CD4. ניסויים נוספים הראו שעכברים עם מיקרוביומים מנשאי HIV היו טובים יותר בלחימה נגד זיהומים נפוצים אצל אנשים עם חסינות מוחלשת – אך רק אם המחלה לא התקדמה יתר על המידה.
"ברמה המדעית הבסיסית, מחקר זה מספק עדות ברורה לכך שחיידקי המעי ומערכת החיסון משפיעים זה על זה", אמר פרופ' ערן אלינב. "חיידקי המעי פועלים כמעט כמו איבר חיסוני – הם מגיבים לנזק חיסוני ומסייעים לגוף להתאושש".
הממצאים עשויים להוביל גם לטיפולים חדשים. בניגוד לגנטיקה, ניתן לשנות את המיקרוביום באמצעות תזונה, פרוביוטיקה, מולקולות חיידקיות, או וירוסים ממוקדים התוקפים חיידקים ספציפיים. פרופ' חיה אלינב אמרה: "עדיין נדרש מחקר רב, אך מחקר זה מראה שאולי בעתיד ניתן יהיה לתמוך במערכת החיסון של אנשים עם HIV באמצעות חיידקי המעי, ולהפחית את הסיכון לזיהומים מסוכנים".
לתזונה יכולה להיות חשיבות רבה בתמיכה בחיידקי מעי המסייעים למערכת החיסון. תוכניות תזונה מותאמות אישית עשויות להפוך לדרך פשוטה ולא פולשנית לחזק את אוכלוסיית תאי ה-CD4 במעיים ולשפר את תפקוד מערכת החיסון הכולל.
בנוסף לתזונה, חוקרים בוחנים דרכים ממוקדות יותר לרתום את חיידקי המעי לתמיכה חיסונית. ניתן לתת זני פרוביוטיקה ספציפיים כדי להגביר את אוכלוסיית המיקרובים המועילים, בעוד שמולקולות המופרשות על ידי חיידקים אלו עשויות לשמש כטיפולים להמרצת תאי חיסון. בקטריופאג'ים – וירוסים התוקפים באופן סלקטיבי חיידקים מזיקים – עשויים גם הם לשמש לעיצוב המיקרוביום ולקידום זנים המגנים מפני נזק חיסוני.
המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המוערך Nature Microbiology.
