מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 28 ביולי 2025
ירושלים, 28 ביולי 2025 (TPS-IL) — תגלית ארכיאולוגית פורצת דרך בקריית גת חשפה סדנת ייצור להבי צור בת 5,500 שנה – הראשונה מסוגה שנמצאה בדרום ישראל, כך הודיעה רשות העתיקות ביום שני. האתר, שנחשף במהלך חפירת הצלה לקראת בניית שכונה חדשה באזור כרמי גת, מציע הצצה נדירה למורכבות הטכנולוגית והחברתית של תקופת הברונזה הקדומה.
בחפירה באתר נחל קומם, הידוע גם כגת-גוברין או זיטא, התגלתה תעשיית צור מתקדמת, הכוללת להבים ארוכים ומעוצבים בקפידה, ובאופן יוצא דופן, גם את ליבות הצור הגדולות מהן יוצרו.
"זו הפעם הראשונה שסדנה כזו מתגלה בדרום ישראל", אמרו ד"ר מרטין דוד פסטרנק, שירה ליפשיץ וד"ר נתן בן-ארי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "אמנם עדויות לתעשיית הלהבים הכנענית התגלו במרכז ובצפון הארץ, אך כמעט ולא ידוע על סדנאות לייצור שיטתי שלהן".
הימצאותה של סדנה מלאה, ולא רק שיירי להבים פזורים, מעידה על התפתחותה של תעשיית מלאכה מאורגנת ומקצועית. "גילוי סדנה מתוחכמת מעיד על חברה בעלת מבנה חברתי וכלכלי מורכב כבר בתחילת תקופת הברונזה הקדומה", הסבירו המנהלים. "זהו ממצא חשוב המעמיק את ההבנה הן לגבי ראשית העיור והן לגבי התמחות מקצועית בארץ ישראל – תופעות שהובילו להקמת יישובים גדולים וזרזו את יצירתם של מבנים חברתיים חדשים".
לדברי קדמונאי רשות העתיקות, ד"ר יעקב ורדי ודודו ביטון, "נחשפה באתר תעשייה מתקדמת, שדרשה רמת מומחיות גבוהה ביותר. רק יחידי סגולה ידעו כיצד לייצר את הלהבים הכנעניים. זוהי עדות ברורה לכך שכבר בראשית תקופת הברונזה, החברה המקומית כאן הייתה מאורגנת ומורכבת, והתקיימה בה התמחות מקצועית".
החופרים קבעו גם שהאתר שימש ברציפות במשך מאות שנים, החל מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופת הברונזה הקדומה. היישוב משתרע על פני יותר מחצי קילומטר – גדול בהרבה מההערכות הקודמות – ומכיל מאות בורות תת-קרקעיים, חלקם מרופדים בלבני בוץ. בורות אלו שימשו למטרות שונות, כולל אחסון, מגורים, פעילויות ייצור, וככל הנראה גם פולחן או טקסים חברתיים.
הממצאים המרשימים ביותר הם ליבות הצור. מהן, יצרו בעלי המלאכה להבים אחידים וחדים במיוחד ששימשו כסכינים לבשר וככלי חקלאות, כגון להבי מגל. תהליך הייצור כלל טכנולוגיה מתקדמת באופן מפתיע, כולל מתקן דמוי מנוף ומנוף ליישום לחץ מדויק על האבן.
"בתקופת הברונזה הקדומה, בני אדם השתמשו בכלים מחומרי גלם טבעיים: צור, עצם, אבן וקרמיקה", הסביר ורדי. "עם זאת, בתקופה זו הלהבים הכנעניים היו כלי החיתוך העיקריים".
המורכבות של התעשייה ניכרת גם במה שלא נמצא. "שברי הפסולת, הדביטז', לא פוזרו מחוץ לאתר – אולי כדי להגן ולשמר טוב יותר את הידע המקצועי בתוך קבוצת המומחים", הוסיף ד"ר ורדי. "כיום, אנו מבינים שהאתר הזה שימש כמרכז, שממנו הופצו להבים כנעניים ברחבי אזורים נרחבים בלבנט".
הממצאים יוצגו בירושלים במהלך הקיץ.
