מאת פסח בנסון • 20 בנובמבר 2025
ירושלים, 20 בנובמבר 2025 (TPS-IL) — ישראל החלה בהפקעת קרקעות בסמוך לבירת השומרון הקדומה, סבסטיה, לצורך "שימור ופיתוח" האתר הארכיאולוגי, כך הודיעה היום (חמישי) המנהל האזרחי של משרד הביטחון.
המהלך בא בתגובה ל"הזנחה מכוונת מצד בעלי הקרקעות והרשויות הפלסטיניות", נמסר מהמנהל האזרחי.
המנהל האזרחי הדגיש כי 1,800 דונם של קרקע נמצאים בשטח C בשומרון, שם לישראל יש סמכות מנהלית וביטחונית.
המהלך נועד לאפשר "פיתוח תשתיות, הרחבת חפירות ארכיאולוגיות וגילוי ממצאים היסטוריים נוספים", נמסר מהמנהל האזרחי. "זה נעשה בהתאם לחוק, וכהמשך לפרויקט רחב בהובלת משרד המורשת, הכולל השקעה של כ-32 מיליון שקל (9.8 מיליון דולר) לשדרוג האתר, שיפור הגישה למבקרים ופיתוח השטח הארכיאולוגי".
הפארק גובל בכפר הפלסטיני סבסטיה, הנמצא בשטח B, שם הרשות הפלסטינית מנהלת את ענייניה האזרחיים. לא יופקעו קרקעות מהכפר.
סבסטיה שימשה כבירת ממלכת ישראל בתקופת מלכי עמרי ואחאב. ארכיאולוגים ישראלים חידשו את החפירות בסבסטיה במאי, לראשונה מזה עשרות שנים.
חפירות ארכיאולוגיות נערכו באתר בתחילת המאה ה-20 ולאחר מכן בשנות ה-30. ירדן יזמה חפירות קטנות יותר ב-1967 לפני פרוץ מלחמת ששת הימים.
המנהל האזרחי נתן אור ירוק לעבודה על יצירת גן לאומי בסבסטיה בשנות ה-2000. עם זאת, העבודה נעצרה לפני 12 שנים "בשל כאוס פוליטי ומחסור בתקציב", אמר ל"שירות העיתונות של ישראל" אייל פרימן, קצין ארכיאולוגיה במנהל האזרחי ליהודה ושומרון, במאי.
כפי שדווח ב-TPS-IL באפריל, ארכיאולוגים ישראלים מוצאים עצמם למעשה ברשימה שחורה בקהילה האקדמית הבינלאומית, ואינם יכולים לפרסם ממצאים מיהודה ושומרון. מדיניות פוליטית זו בעולם הארכיאולוגיה האקדמי גורמת למחיקת ההיסטוריה המקראית. בינתיים, הרשות הפלסטינית פועלת במכוון למחיקת עדויות לקשר היהודי לארץ ומסכנת אתרים בעלי ערך היסטורי עצום, כך אמרו ל-TPS-IL מומחים לארכיאולוגיה.
בניסיון לשנות את המצב, ממשלת ישראל הקצתה תקציב חסר תקדים של 33 מיליון דולר לשימור אתרים ארכיאולוגיים בשטח C.
כחלק נוסף ממאמץ זה, רשות העתיקות הישראלית, יחד עם אוניברסיטאות מובילות, ארגנה את הכנס הבינלאומי הראשון על ארכיאולוגיה ושימור אתרים ביהודה ושומרון, שמשך עשרות חוקרים ממדינות רבות בפברואר.
להגנה נוספת על אתרי מורשת יהודיים, הועלו קריאות להרחיב את סמכותה של רשות העתיקות הישראלית ליהודה ושומרון, ולהחליף את קצין הארכיאולוגיה של המנהל האזרחי. התומכים טוענים כי המנהל האזרחי אינו מצויד להתמודד עם אתגרי השימור והחפירה של אתרים. המבקרים מזהירים כי מהלך זה עלול להוביל לאיסור על כל הארכיאולוגיה הישראלית משיתוף פעולה בינלאומי.






























