מאת פשח בנסון • 2 בספטמבר 2025
ירושלים, 2 בספטמבר 2025 (TPS-IL) — ארכיאולוגים קבעו באמצעות בדיקות פחמן-14 מתקדמות כי בריכת השילוח העתיקה בירושלים נבנתה לפני כ-2,800 שנה, בסביבות שנת 800 לפנה"ס, כדי לסייע לעיר לעמוד בתקופת משבר אקלימי שכללה בצורות ממושכות ושיטפונות פתאומיים.
התגלית, שפורסמה לאחרונה בכתב העת המדעי PNAS, מגיעה ממחקר משותף של מכון ויצמן למדע, רשות העתיקות ומתחם העיר דוד הארכיאולוגי. החוקרים השתמשו בטכניקות מיקרו-ארכיאולוגיות ובתיארוך פחמן של חומר אורגני שנלכד במלט של אבני הסכר – כגון קש לא מפוחם וענפים צעירים – כדי למקם את בנייתו בין השנים 805 ל-795 לפנה"ס.
"תיארוך מדויק במיוחד זה מהווה הישג יוצא דופן בחקר מבנים עתיקים," אמרה ד"ר יוחנה רגב ממכון ויצמן, שהובילה במשותף את המחקר עם פרופ' אליזבטה בוארטו. "הוא מאפשר לנו לקשר את בניית הסכר לשליטים היסטוריים ספציפיים ולאירועים אקלימיים."
המחקר מציע כי מנהיגי ירושלים, ככל הנראה מלכי יהודה יהואש או אמציה, פיקחו על מאמץ הנדסי מונומנטלי להבטחת אספקת מים על ידי חיזוק מעיין הגיחון – מקור המים העיקרי של העיר – ותעלת זרימתו לבריכת השילוח. המאגר אגר גם מי גשמים, ובכך הבטיח עמידות בפני מחסור ושיטפונות כאחד.
"הממצאים מצביעים על תכנון עירוני מקיף לניהול כלכלת המים של ירושלים הקדומה כבר בסוף המאה ה-9 לפנה"ס – עדות לכוחה ועוצמתה של העיר," מסרה צוות המחקר.
כדי להשלים את התמונה, שילבו המדענים את תוצאות התיארוך עם רשומות אקלים מים המלח, מערת שורק ודפוסי פעילות סולארית. הנתונים אישרו כי הסכר נבנה בתגובה ישירה למצוקה סביבתית חמורה. סכר השילוח, שממדיו לפחות 14.9 על 14.4 על 6.3 מטרים, הוא הגדול והעתיק ביותר מסוגו שנחשף בישראל.
בריכת השילוח, הממוקמת בירושלים, בעיר דוד, נושאת משמעות היסטורית ודתית רבה. במקור הייתה חלק מרכזי ממערכת המים של העיר, והורחבה בתקופת שלטונו של המלך חזקיהו.
"מחקר זה שופך אור לא רק על עמידותה של ירושלים בעת העתיקה, אלא גם על האופן שבו חברות הגיבו במשך זמן רב למשברים סביבתיים," אמר ד"ר נחשון זנטון מרשות העתיקות.
