מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 9 בספטמבר 2025
ירושלים, 9 בספטמבר 2025 (TPS-IL) — רשות העתיקות השיקה ביום שלישי את "מאגר הארכיאולוגיה הלאומי של ישראל", פלטפורמה דיגיטלית מרכזית המנגישה עשורים של מחקר ארכיאולוגי לכל אדם בעולם. המאגר, המתואר כאחד הארכיונים המקוונים הגדולים מסוגו, מכיל כארבעה מיליון רשומות ומאחד מגוון רחב של חומרים, החל ממטבעות עתיקים וכלי חרס ועד מגילות, תכשיטים ואלמנטים אדריכליים.
הפלטפורמה כוללת כיום 3,910,005 רשומות, ביניהן 964,393 פריטים מקוטלגים, למעלה מ-1.2 מיליון תמונות, 15,164 מודלים תלת-ממדיים, ואלפי דוחות חפירה ומסמכים ארכיוניים. על ידי ריכוז כל הממצאים הללו במרחב דיגיטלי אחד, רשות העתיקות שינתה למעשה את הגישה למורשת ההיסטורית העשירה והמורכבת של ישראל.
חוקרים והציבור הרחב, בין אם בישראל, איטליה או הודו, יכולים כעת לחקור את המאגר באמצעות כלי חיפוש חכמים לפי אתר, תקופה, סוג ממצא, או אפילו על ידי סימון מיקום על מפה אינטראקטיבית. החיפוש מבוסס המפה מחזיר באופן מיידי את כל המידע הרלוונטי, החל מפרסומים מקצועיים ותצלומים ועד סריקות תלת-ממדיות ודוחות חפירה.
ישראל היא אחת המדינות העשירות ביותר מבחינה ארכיאולוגית בעולם, עם אתרים המשתרעים על פני עשרות אלפי שנים, החל מיישובים פרהיסטוריים ועד תרבויות קלאסיות. האתרים הידועים ביותר כוללים חפירות בהר הבית בירושלים; מבצר מצדה המשקיף על ים המלח; תל מגידו, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו; וקומראן, שם התגלו מגילות ים המלח.
"במדינה עם מורשת עשירה כמו ישראל, נאסף לאורך השנים אוסף עצום של מידע ארכיאולוגי מכל התקופות", אמר אלבי מלכה, ראש חטיבת הטכנולוגיות ברשות העתיקות.
"על פי חוק ישראלי, כל ממצא ארכיאולוגי חייב להיות מדווח, מתועד ומופקד בארכיון הלאומי. כתוצאה מכך, נתונים נאספים באופן מתמיד ממאות אלפי פריטים עתיקים. מאגר ארכיאולוגי לאומי, שאוסף ומנגיש את כל הידע הזה הן לציבור והן לחוקרים, הוא כלי בעל חשיבות עליונה למחקר מדעי, לשימור מורשת המדינה ולהעמקת הידע הציבורי", הסביר מלכה.
"מאגר זה מייצג מהפכה אמיתית. כל חוקר בכל מקום בעולם – ולמעשה כל אדם מתעניין – יכול להקליד מילה אחת או לסמן נקודה על המפה ולקבל את כל המידע שנאסף זמין בשניות. זוהי באמת קפיצת מדרגה טרנספורמטיבית שמציבה את ישראל בחזית המחקר הארכיאולוגי העולמי", הוסיף.
ד"ר דבורה סנדאוז, המדענית הראשית של רשות העתיקות, אמרה: "הארכיון הלאומי לארכיאולוגיה של ישראל אינו רק אוצר לישראל, אלא נכס גלובלי. הוא מעניק לקהילה המדעית הבינלאומית גישה ייחודית מכל מחשב בעולם לידע עצום על ההיסטוריה של הלבנט, ומאפשר מחקרים השוואתיים רחבי היקף שלא היו אפשריים בעבר".
בין הפריטים הידועים ביותר שגילו ארכיאולוגים ישראלים נמנים מגילות ים המלח; כתר ארם צובא, אחד מהכתבים העתיקים והסמכותיים ביותר של התנ"ך; אוסטואריון יעקב, קופסת עצמות מהמאה הראשונה לספירה עם כתובת "יעקב, בן יוסף, אחי ישוע", שעוררה דיון על הנצרות המוקדמת וארכיאולוגיה; ספינות טרופות רומיות וביזנטיות מול חופי חיפה וקיסריה; וכלי עבודה פרהיסטוריים שנמצאו במערות הכרמל.
"ישראל הייתה צומת דרכים של ציוויליזציות במשך אלפי שנים. מאגר זה משמר ומדווח על כל שרידי הפעילות האנושית – מד תרבויות ודתות עתיקות ועד תרבויות וחברות שפרחו כאן בעבר", אמר מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו. "הארכיון הלאומי המקוון מגלם תבנית אוניברסלית המנגישה את המורשת האנושית שלנו לחוקרים ולציבור הרחב ברחבי העולם. זהו מודל של שקיפות, מקצועיות ושיתוף פעולה גלובלי".
